Les Chats / Charles Baudelaire

Les amoureux fervents et les savants austères

Aiment également, dans leur mûre saison,

Les chats puissants et doux, orgueil de la maison,

Qui comme eux sont frileux et comme eux sédentaires.

Amis de la science et de la volupté

Ils cherchent le silence et l'horreur des ténèbres;

L'Erèbe les eût pris pour ses coursiers funèbres,

S'ils pouvaient au servage incliner leur fierté.

Ils prennent en songeant les nobles attitudes

Des grands sphinx allongés au fond des solitudes,

Qui semblent s'endormir dans un rêve sans fin;

Leurs reins féconds sont pleins d'étincelles magiques,

Et des parcelles d'or, ainsi qu'un sable fin,

Etoilent vaguement leurs prunelles mystiques.

החתולים / שארל בודלר

רַק מְאַהֵב תַּאֲוְתָנִי אוֹ אִישׁ מַדָּע זְעוּם-עַפְעַפַּיִם

יָבִין לְעֵת זִקְנָה אֶת חִין-עֶרְכָּם שֶׁל חֲתוּלִים

גַּאֲוַת הַבַּיִת הֵם. רַכִּים אַךְ חֲזָקִים כְּמַנְעוּלִים,

שׂוֹנְאֵי צִינָה כִּבְעָלֵיהֶם וְיוֹשְׁבֵי בַּיִת.

רֵעִים לְתַאֲוַת מֵידָע, לְעִנּוּגֵי חוּשִׁים,

הֵם אוֹהֲבִים אֶת פַּחַד הַצְּלָלִים וְאֶת הַשֶּׁקֶט

אֶרֶבּוּס, שַׂר הַעֶרֶב, בְּרִכְבּוֹ הָיָה אוֹתָם מֵשִׂים,

אִם הַגֵּאִים הָיוּ נְכוֹנִים לָכוֹף רָאשָׁם כְּעֶבֶד.

כְּמוֹ פִּסְלֵי הַסְּפִינְקְסִים הַשְּׂרוּעִים בָּדָד

חוֹלְמִים חֲלוֹם בַּאֲצִילוּת עַל הַמַּרְבָד,

שְׁקוּעִים בַּהֲזָיות לְאֵין תִּכְלָה וָסוֹף.

מִבֵּין חֲלָצֵיהֶם יָצוּצוּ נִיצוֹצוֹת.

זַהֲרוּרֵי זְהָבָם כְּחוֹל דַּק עַל הַחוֹף,

כְּכוֹכָבִים בְּנוֹת-עֵינֵיהֶם מִתְנוֹצְצוֹת.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר