Le Vin du solitaire / Charles Baudelaire

Le Vin du solitaire

Charles Baudelaire


Le regard singulier d'une femme galante

Qui se glisse vers nous comme le rayon blanc

Que la lune onduleuse envoie au lac tremblant,

Quand elle y veut baigner sa beauté nonchalante;

Le dernier sac d'écus dans les doigts d'un joueur;

Un baiser libertin de la maigre Adeline;

Les sons d'une musique énervante et câline,

Semblable au cri lointain de l'humaine douleur,

Tout cela ne vaut pas, ô bouteille profonde,

Les baumes pénétrants que ta panse féconde

Garde au coeur altéré du poète pieux;

Tu lui verses l'espoir, la jeunesse et la vie,

— Et l'orgueil, ce trésor de toute gueuserie,

Qui nous rend triomphants et semblables aux Dieux!



יינו של איש בודד / שארל בודלר


כְּמוֹ מַבָּט מוּזָר שֶׁל אֵשֶׁת עִינוּגֵי-הַחֵטְא

שֶׁאֶל עֶבְרֵנוֹ תְּשַּׁלֵּחַ זַהֲרוּרִית רָפָה,

כְֹּעֵין זוֹ שֶׁהַלְּבָנָה תַּשְׁלִיךְ עַל מֵי אַגָּם רוֹטֵט,

כִּי יִתְעוֹרֵר בָּהּ הָרָצוֹן לִטְבֹּל בּוֹ אֶת יָפְיָהּ.


צְרוֹר זְהֻבִּים בְּיָד מְהַמֵּר נוֹאָשׁ;

נְשִׁיקָה דַּקָּה כְּמוֹ זוֹ שֶׁאָדֶלִין תִּשַֹּק

זַעֲקַת כְּאֵב שֶׁבָּאָה מִמֶּרְחָק.

כְּמוֹ נִגּוּן מָרִיר אוֹ צְלִיל שֶׁל לֵב נִרְגָּשׁ.


אֵלֶּה וְגַם אֵלֶּה לֹא יִשְׁווּ לְנֹאד הַיַּיִן,

שֶׁמִּבִּטְנוֹ יִזְרֹם צֳרִי כְּמַן-שָׂמַיִם;

לִבּוֹ הַדָּךְ שֶׁל מְשֹׁוֹרֵר חָרֵד יַרְגִּיעַ.


יִצַּק בּוֹ אֹמֶן, תֹּם וּנְעוּרִים רַעֲנַנִּים,

אַף גַאֲוָה עַל אוֹצְרוֹתָיו – אוֹצְרוֹת הַקַּבְּצָנִים;

אִתּוֹ עַד רוּם כִּסְּאוֹ שֶׁל אֱלֹהִים נַגִּיעַ.


תרגום: זיוה שמיר

פוסטים קשורים

הצג הכול

La Lune offensée / Charles Baudelaire

La Lune offensée Charles Baudelaire Ô Lune qu'adoraient discrétement nos pères, Du haut des pays bleus où, radieux sérail Les astres vont te suivre en pimpant attirail, Ma vieille Cynthia, lampe de no

Horreur sympathique / Charles Baudelaire

Horreur sympathique Charles Baudelaire De ce ciel bizarre et livide, Tourmenté comme ton destin, Quels pensers dans ton âme vide Descendent? réponds, libertin. — Insatiablement avide De l'obscur et de

La Fin de la Journée / Charles Baudelaire

La Fin de la Journée Charles Baudelaire Sous une lumière blafarde Court, danse et se tord sans raison La Vie, impudente et criarde. Aussi, sitôt qu'à l'horizon La nuit voluptueuse monte, Apaisant tout