Le Rebelle / Charles Baudelaire

Le Rebelle

Charles Baudelaire


Un Ange furieux fond du ciel comme un aigle,

Du mécréant saisit à plein poing les cheveux,

Et dit, le secouant: «Tu connaîtras la règle!

(Car je suis ton bon Ange, entends-tu?) Je le veux!

Sache qu'il faut aimer, sans faire la grimace,

Le pauvre, le méchant, le tortu, l'hébété,

Pour que tu puisses faire à Jesus, quand il passe,

Un tapis triomphal avec ta charité.

Tel est l'Amour! Avant que ton coeur ne se blase,

À la gloire de Dieu rallume ton extase;

C'est la Volupté vraie aux durables appas!»

Et l'Ange, châtiant autant, ma foi! qu'il aime,

De ses poings de géant torture 1'anathème;

Mais le damné répond toujours: «Je ne veux pas!»


המורד / שארל בודלר


מַלְאָךְ זוֹעֵם רַד מִמָּרוֹם בִּמְעוּף נְשָׁרִים,

תּוֹפֵס צִיצַת רָאשׁוֹ שֶׁל בֶּן-מַרְדּוּת נָעוּר.

מְטַלְטֵלוֹ: "אֶצְלִי תֵּדַע מָה אֶפְשָׁרִי

וּמָה אָסוּר. אֲנִי הוּא מֵגִנְךָ, לְמָרוּתִי תָּסוּר".


דַּע וְהָבֵן: עָלֶיךָ לֶאֱהֹב (אַל תְּעַוֶּה פָּנִים),

אֶת הָרָשָׁע, הָרָשׁ, אַף כָּל אֱוִיל וּמְעֻוָּת,

וְכָךְ נָכִין לְכַף רַגְלָיו שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ, בְּאַהֲבַת

מַאֲמִינָיו וּבְחַסְדָּם, מַרְבָד עֲתִיר גְּוָנִים.


וְכָךְ בְּאַהֲבָה! כָּל עוֹד לִבְּךָ לֹא אָחֲזְתּוֹ צִנָּה

בְּאֵש תְּהִלַּת הָאֵל הַצֵּת אוֹתָהּ, גַּלֵּה חִנָּהּ,

וְזוֹ הַהֲנָאָה הָאֲמִתִּית. לֹא נָס לֵחָהּ.


וְהַמַּלְאָךְ שֶׁגַּם אוֹהֵב, גַּם מְקַלֵּל וּמַעֲנִישׁ,

מַכֶּה בְּאֶגְרוֹפֵי בַּרְזֶל בְּזֶה הָאִישׁ,

וְהַמְּקֻלָּל עוֹנֶה לוֹ: "כְּלַךְ לְךָ!".


תרגום: זיוה שמיר