Le Rêve d'un Curieux / Charles Baudelaire

Le Rêve d'un Curieux

Charles Baudelaire


À Félix Nadar


Connais-tu, comme moi, la douleur savoureuse,

Et de toi fais-tu dire : « Oh ! l’homme singulier ! »

— J’allais mourir. C’était dans mon âme amoureuse,

Désir mêlé d’horreur, un mal particulier ;


Angoisse et vif espoir, sans humeur factieuse.

Plus allait se vidant le fatal sablier,

Plus ma torture était âpre et délicieuse ;

Tout mon cœur s’arrachait au monde familier.


J’étais comme l’enfant avide du spectacle,

Haïssant le rideau comme on hait un obstacle…

Enfin la vérité froide se révéla :


J’étais mort sans surprise, et la terrible aurore

M’enveloppait. — Eh quoi ! n’est-ce donc que cela ?

La toile était levée et j’attendais encore.



חלומו של איש סקרן / שארל בודלר


הֲחָוִיתָ כָּמוֹנִי דְּוַי נֶפֶשׁ כּוֹאֶבֶת?

הֲמְּכַנּוֹת הַבְּרִיּוֹת גַּם אוֹתְךָ: "אִישׁ מוּזָר!",

כְּשֶׁנָּטִיתִי לָמוּת אָז נַפְשִָׁי הָאוֹהֶבֶת

חָשָׁה פַּחַד, תְּשׁוּקָה, לַהַט רֹעַ אַכְזָר.


מוּעָקָה וְתִקְוָה, כָּךְ בְּלִי מַאֲבָק,

מוּל זְלִיגַת הַשָּׁעוֹת הַמְּכַלָּה אֶת חולָהּ.

הָעִנּוּי לְנַפְשִׁי אָז הָיָה כְּמַמְתָּק,

וּבִקַּשְׁתִּי לִנְטֹש אֶת הֶבְלֵי הָעוֹלָם.


אָז הָיִיתִי כְּיֶלֶד נָתוּן בְּמִשְׂחָק,

הַשּׂוֹנֵא כָּל מִכְשֹׁל, אָץ לִמְשֹׁךְ הַמָּסָךְ;

וּמוּלִי... הָאֱמֶת – כֹּה קָרָה וַאְנוּשָׁה.


מֵת הָיִיתִי. בְּאוֹר שַׁחַר דָּלוּחַ עָטוּף.

זֶה כָּל מַה שֶּׁהָיָה וּלְעוֹלָם לֹא יָשׁוּב?

הַמָּסָךְ הִתְרוֹמֵם וַאֲנֵי עוֹדִי שָׁם.


תרגום: זיוה שמיר