Le Mort joyeux / Charles Baudelaire

Le Mort joyeux

Charles Baudelaire


Dans une terre grasse et pleine d'escargots

Je veux creuser moi-même une fosse profonde,

Où je puisse à loisir étaler mes vieux os

Et dormir dans l'oubli comme un requin dans l'onde.

Je hais les testaments et je hais les tombeaux;

Plutôt que d'implorer une larme du monde,

Vivant, j'aimerais mieux inviter les corbeaux

À saigner tous les bouts de ma carcasse immonde.

Ô vers! noirs compagnons sans oreille et sans yeux,

Voyez venir à vous un mort libre et joyeux;

Philosophes viveurs, fils de la pourriture,

À travers ma ruine allez donc sans remords,

Et dites-moi s'il est encor quelque torture

Pour ce vieux corps sans âme et mort parmi les morts!


המת השמח / שארל בודלר


אֲנִי, בְּמוֹ יָדַי, אֶכְרֶה לִי בּוֹר

בַּאֲדָמָה דְּשֵׁנָה עִם חֶלְזוֹנוֹת

בְּבוֹא יוֹמִי אֶת עַצְמוֹתַי אָנִיחַ בּוֹ

וּכְמוֹ כָּרִישׁ בַּיָּם אֶשְׁגֶּה בְּחֶזְיוֹנוֹת.


שׂוֹנֵא אֲנִי קְבָרִים, שׂוֹנֵא גַּם צַוָּאוֹת

אַזְמִין מֵרֹאשׁ עוֹרְבִים צְמֵאִים לְדָם

לֹא אֲחַכֶּה שֶׁיִּשָּׁפֵךְ עָלַי מְטַר דְּמָעוֹת

בְּמַק פִּגְרִי טוֹרְפִים יַעֲשׂוּ אֶת מְלָאכְתָּם.


אֲהָהּ, רִמָּה, יְדִידָתִי, נְטוּלַת מָאוֹר וָשֶׁמַע

קָרֵב אֵלַיִךְ מֵת שָׂמֵחַ שֶׁיָּצָא לַחֹפֶשׁ

וְאַתְּ, הַפִילוֹסוֹפִית, בַּת עִפּוּשׁ וָעֹבֶשׁ

עֲלִי עַל גּוּפָתִי בְּלִי רַחֲמִים וָתֵמַהּ

סַפְּרִי אִם יֵשׁ עֲדַיִן בְּנִמְצָא עִנּוּי שֶׁלֹּא נֻסָּה

לְגוּף בָּלֶה בְּלִי נְשָׁמָה שֶׁכְּבָר הַכֹּל עָשָׂה.


תרגום: זיוה שמיר







פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les