Le Flambeau vivant / Charles Baudelaire

Ils marchent devant moi, ces Yeux pleins de lumières,

Qu'un Ange très savant a sans doute aimantés

Ils marchent, ces divins frères qui sont mes frères,

Secouant dans mes yeux leurs feux diamantés.

Me sauvant de tout piège et de tout péché grave,

Ils conduisent mes pas dans la route du Beau

Ils sont mes serviteurs et je suis leur esclave

Tout mon être obéit à ce vivant flambeau.

Charmants Yeux, vous brillez de la clarté mystique

Qu'ont les cierges brûlant en plein jour; le soleil

Rougit, mais n'éteint pas leur flamme fantastique;

Ils célèbrent la Mort, vous chantez le Réveil

Vous marchez en chantant le réveil de mon âme,

Astres dont nul soleil ne peut flétrir la flamme!

הֵם צוֹעֲדִים מוּלִי, בְּאִישׁוֹנִים זוֹרְחִים

מַלְאַך-חַכְמֵי-הַחֲרָשִׁים אֶפְשָׁר שֶׁמִּגְנְטָם

אַחִים בַּקֹּדֶשׁ הֵם, וְלִי הֵם כְּאַחִים

עֵינֵי הַבְּדֹלַח שֶׁלָּהֶם שׁוֹבוֹת בְּמַבָּטָן.

אוֹתִי הֵם יְמַלְּטוּ מִכָּל פְּשָׁעַי וַחֲטָאַי

בִּנְתִיב הַיֹּפִי וְהָאֹמֶן יוֹלִיכוּנִי

אֲנִי עַבְדָּם הַנֶאֱמָן וְהֵם לִי מְשָׁרְתַי

לְאוֹר אֲבוּקָתָם אֶצְעַד. אָנִיחַ שֶׁיַּנְחוּנִי.

עֵינֵי הַקֶּסֶם, זְרִיחַתְכֶן הַמִּסְתּוֹרִית

כְּשֶׁל נֵרוֹת שֶׁבּוֹעֲרִים בְּאוֹר יוֹם מָלֵא

גַּם הַחַמָּה לֹא תְּעַמְעֵם בָּכֶם הִלָּה אוֹרִית.

הַנֵּר בַּסּוֹף יִדְעַךְ, אַךְ מַבָּטְכֶן, עֵינַי, יֵאוֹר נָא!

לְכָל אֶחָד בַּשְׂרוּ נָא שֶׁנֵעוֹרָה נִשְׁמָתִי.

אַתֶּם הַכּוֹכָבִים שֶׁעֲלֵיהֶם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּגְבֹּרְנָה.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר