Le Coucher du Soleil Romantique / Charles Baudelaire

Le Coucher du Soleil Romantique

Charles Baudelaire


Que le soleil est beau quand tout frais il se lève,

Comme une explosion nous lançant son bonjour!

— Bienheureux celui-là qui peut avec amour

Saluer son coucher plus glorieux qu'un rêve!

Je me souviens!... J'ai vu tout, fleur, source, sillon,

Se pâmer sous son oeil comme un coeur qui palpite...

— Courons vers l'horizon, il est tard, courons vite,

Pour attraper au moins un oblique rayon!

Mais je poursuis en vain le Dieu qui se retire;

L'irrésistible Nuit établit son empire,

Noire, humide, funeste et pleine de frissons;

Une odeur de tombeau dans les ténèbres nage,

Et mon pied peureux froisse, au bord du marécage,

Des crapauds imprévus et de froids limaçons.


שקיעה רומנטית / שארל בודלר


מַה יָּפָה הַחַמָּה בְּרִגְעֵי זְרִיחָתָהּ.

הִיא שׁוֹלַחַת בְּרָכָה כְּמַטַּח יְרִיּוֹת

יְבֹרַךְ הָאָדָם שֶׁבִּזְמַן שְׁקִיעָתָהּ

יְגַלֶּה שֶׁיָּפָה הִיא מִכָּל הֲזָיוֹת.


כְּבָר רָאִיתִי הַכֹּל: מַעֲיָן, פֶּלֶג, נִיר,

הַגוֹוְעִים בְּחֻמָּהּ מוּל הַלְמוּת לְבָבֵנוּ.

בִּי, נָרוּּצָה לָאֹפֶק בְּשַֹעַט מָהִיר,

וְקַו שֶׁמֶשׁ אַחְרוֹן לוּ תִּרְאֵינָה עֵינֵינוּ.


אַךְ לַשָּׁוְא אֲרָדֵף אֵל בִּזְמַן שְׁקִיעָתוֹ

שֶׁכֵּן לַיְלָה שָׁחֹר וְעֵינָיו מַפְחִידוֹת,

בִּקְשִׁי עֹרֶף אַלִּים כְּבָר שׁוֹפֵךְ מֶמְשַׁלְתּוֹ.


וְרֵיחָם שֶׁל קְבָרִים מְרַחֵף כִּצְלָלִים,

וְרַגְלִי עַל סִפּוֹ של מִרְפַּשׂ-שַׁבְּלוּלִים,

תְּחַסֵּל מִבְּלִי דַעַת מִשְׂרַץ-קַרְפָּדוֹת.


מצרפתית: זיוה שמיר