Le Cadre / Charles Baudelaire

Le Cadre

Charles Baudelaire


Comme un beau cadre ajoute à la peinture,

Bien qu'elle soit d'un pinceau très-vanté,

Je ne sais quoi d'étrange et d'enchanté

En l'isolant de l'immense nature,

Ainsi bijoux, meubles, métaux, dorure,

S'adaptaient juste à sa rare beauté;

Rien n'offusquait sa parfaite clarté,

Et tout semblait lui servir de bordure.

Même on eût dit parfois qu'elle croyait

Que tout voulait l'aimer; elle noyait

Sa nudité voluptueusement

Dans les baisers du satin et du linge,

Et, lente ou brusque, à chaque mouvement

Montrait la grâce enfantine du singe.



המסגרת / שארל בודלר


הֵן כָּל יְצִירָה בְּלִי מִסְגֶּרֶת לֹא תִּשְׁלַם

אֲפִלּוּ הִיא פִּרְיוֹ שֶׁל רַב-אָמָן דָּגוּל

וּבַשְׁלֵמוּת יֵשׁ קֶסֶם רַב וּפְאֵר-שִׁכְלוּל

הַמְּבוֹדְדִים אוֹתָהּ מִכָּל הַבְלֵי עוֹלָם.


כָּךְ עֲדָיִים וּמַחְלָצוֹת, סַפּוֹת-קְטִיפָה – כֻּלָּם –

יַשְׁלִימוּ אֶת דְּמוּתָהּ לְאֵין קֵצֶה וָגְבוּל;

עַב-אֹבֶך לֹא יָעִיב עַל יְפִי דְּיוֹקָן צָלוּל

וּכְמוֹ מִסְגֶּרֶת יְשָׁרְתּוּהָ הַרְוָחָה וְהַפְּאֵר – כְּזֵר מֻשְׁלָם.

ִ

אֶפְשָׁר שֶׁנֹּעַם אַהֲבָה הִיא מִכֻּלָּם תָּבְעָה

כִּי אֶת חֲמוּדוֹתֶיהָ הִיא טִבְּעָה

בְּמֶשִׁי וְסָטִין, מְעֻרְטֶלֶת בְּלִי חָשָׂךְ.


וּנְשִׁיקוֹת שֶׁהֻפְרְחוּ שָׁם רִחֲפוּ רָחֹף,

מֶחֱווֹת יַלְדּוּתִיּוֹת בְּפֶה בּוֹטֶה אוֹ רַךְ,

הִצְבִּיעוּ עַל חִנָּהּ – חֵן שֶׁל תֻּכִּי אוֹ קוֹף.


תרגום: זיוה שמיר

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les