Le Cadre / Charles Baudelaire

Le Cadre

Charles Baudelaire


Comme un beau cadre ajoute à la peinture,

Bien qu'elle soit d'un pinceau très-vanté,

Je ne sais quoi d'étrange et d'enchanté

En l'isolant de l'immense nature,

Ainsi bijoux, meubles, métaux, dorure,

S'adaptaient juste à sa rare beauté;

Rien n'offusquait sa parfaite clarté,

Et tout semblait lui servir de bordure.

Même on eût dit parfois qu'elle croyait

Que tout voulait l'aimer; elle noyait

Sa nudité voluptueusement

Dans les baisers du satin et du linge,

Et, lente ou brusque, à chaque mouvement

Montrait la grâce enfantine du singe.



המסגרת / שארל בודלר


הֵן כָּל יְצִירָה בְּלִי מִסְגֶּרֶת לֹא תִּשְׁלַם

אֲפִלּוּ הִיא פִּרְיוֹ שֶׁל רַב-אָמָן דָּגוּל

וּבַשְׁלֵמוּת יֵשׁ קֶסֶם רַב וּפְאֵר-שִׁכְלוּל

הַמְּבוֹדְדִים אוֹתָהּ מִכָּל הַבְלֵי עוֹלָם.


כָּךְ עֲדָיִים וּמַחְלָצוֹת, סַפּוֹת-קְטִיפָה – כֻּלָּם –

יַשְׁלִימוּ אֶת דְּמוּתָהּ לְאֵין קֵצֶה וָגְבוּל;

עַב-אֹבֶך לֹא יָעִיב עַל יְפִי דְּיוֹקָן צָלוּל

וּכְמוֹ מִסְגֶּרֶת יְשָׁרְתּוּהָ הַרְוָחָה וְהַפְּאֵר – כְּזֵר מֻשְׁלָם.

ִ

אֶפְשָׁר שֶׁנֹּעַם אַהֲבָה הִיא מִכֻּלָּם תָּבְעָה

כִּי אֶת חֲמוּדוֹתֶיהָ הִיא טִבְּעָה

בְּמֶשִׁי וְסָטִין, מְעֻרְטֶלֶת בְּלִי חָשָׂךְ.


וּנְשִׁיקוֹת שֶׁהֻפְרְחוּ שָׁם רִחֲפוּ רָחֹף,

מֶחֱווֹת יַלְדּוּתִיּוֹת בְּפֶה בּוֹטֶה אוֹ רַךְ,

הִצְבִּיעוּ עַל חִנָּהּ – חֵן שֶׁל תֻּכִּי אוֹ קוֹף.


תרגום: זיוה שמיר

פוסטים קשורים

הצג הכול

La Lune offensée / Charles Baudelaire

La Lune offensée Charles Baudelaire Ô Lune qu'adoraient discrétement nos pères, Du haut des pays bleus où, radieux sérail Les astres vont te suivre en pimpant attirail, Ma vieille Cynthia, lampe de no

Horreur sympathique / Charles Baudelaire

Horreur sympathique Charles Baudelaire De ce ciel bizarre et livide, Tourmenté comme ton destin, Quels pensers dans ton âme vide Descendent? réponds, libertin. — Insatiablement avide De l'obscur et de

La Fin de la Journée / Charles Baudelaire

La Fin de la Journée Charles Baudelaire Sous une lumière blafarde Court, danse et se tord sans raison La Vie, impudente et criarde. Aussi, sitôt qu'à l'horizon La nuit voluptueuse monte, Apaisant tout