La Pipe / Charles Baudelaire

Je suis la pipe d'un auteur;

On voit, à contempler ma mine

D'Abyssinienne ou de Cafrine,

Que mon maître est un grand fumeur.

Quand il est comblé de douleur,

Je fume comme la chaumine

Où se prépare la cuisine

Pour le retour du laboureur.

J'enlace et je berce son âme

Dans le réseau mobile et bleu

Qui monte de ma bouche en feu,

Et je roule un puissant dictame

Qui charme son coeur et guérit

De ses fatigues son esprit.

מִקְטֶרֶת שֶׁל סוֹפֵר אֲנִי

כְּמוֹ נַעֲרָה אַפְרִיקָנִית

לְפִי צְבָעַי רוֹאִים עָלַי.

מַרְבֵּה-עָשָׁן הוּא בְּעָלַי.

תָּמִיד שָׁרוּי הוּא בִּדְאָגָה רַבָּה,

וּפִיו יִפְלֹט תָּדִיר עָשָׁן כַּאֲרֻבָּה

שֶׁל מִטְבָּחִים הוֹמִים הַמְּבַשְּׁלִים

מְנוֹת מָזוֹן חַמּוֹת לָעֲמֵלִים.

אֶלְכֹּד נַפְשׁוֹ בָּרֶשֶׁת בְּכָל כֹּחִי

אָנִיד אוֹתָהּ בִּסְלִיל חוּטִים כְּחֻלִּים

שֶׁמִּתַּמְּרִים מִפִּי וְלַמָּרוֹם עוֹלִים,

וּבַטַּבָּק יַחֲלֹף פְּתִיל נִיחוֹחִי

שֶׁבּוֹ יֻצַּק עֱזוּז; עַד מְצוּקוֹת הַשְּׁחוֹר

חִישׁ יִתְנַדְּפוּ וְלוֹ יֻתַּן מָזוֹר.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר