La Mort des Amants / Charles Baudelaire

La Mort des Amants

Charles Baudelaire


Nous aurons des lits pleins d'odeurs légères, Des divans profonds comme des tombeaux, Et d'étranges fleurs sur des étagères, Ecloses pour nous sous des cieux plus beaux.

Usant à l'envi leurs chaleurs dernières, Nos deux coeurs seront deux vastes flambeaux, Qui réfléchiront leurs doubles lumières Dans nos deux esprits, ces miroirs jumeaux.

Un soir fait de rose et de bleu mystique, Nous échangerons un éclair unique, Comme un long sanglot, tout chargé d'adieux;

Et plus tard un Ange, entr'ouvrant les portes, Viendra ranimer, fidèle et joyeux, Les miroirs ternis et les flammes mortes.

מות האוהבים / שארל בודלר

עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה, שִׁפְעַת בְּשָׂמִים טוֹבֶלֶת,

וִיצוּעֵנוּ מְרֻפָּד, עָמֹק כְּבוֹר קְבָרִים

יָנֵצּוּ לָנוּ תַּחַת שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת

עַל מַדָּפֵינוּ שְׁלַל זֵרִים זָרִים.

כִּשְׁנֵי מוֹקְדֵי עֲנָק הֵם הַלְּבָבוֹת הַמְאַכְּלִים אֶת רֶמֶץ הַקִּנְאָה וּמְשַׁקְּפִים כְּפִילוּת הַלֶּהָבוֹת בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ כִּתְאוֹמֵי מַרְאָה.

לְאוֹר פִּלְאֵי וָרֹד וּתְכֵלֶת בִּשְׁעַת עֶרֶב

נַבְזִיק בָּרָק יָחִיד וּמְיֻחָד כְּהֶרֶף

כְּמוֹ אֲנָחָה לְעֵת פְּרֵדָה מְמֻשָּׁכָה.

מַלְאַךְ מָרוֹם יִפְתַּח אֶת הַדְּלָתוֹת

יִפַּח חַיִּים בְּאֹמֶן וּבְשִׂמְחָה –

בַּגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת וּבְמַרְאוֹת דֵּהוֹת.


תרגום: זיוה שמיר

תיוגים:

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les