La Fin de la Journée / Charles Baudelaire

La Fin de la Journée

Charles Baudelaire


Sous une lumière blafarde

Court, danse et se tord sans raison

La Vie, impudente et criarde.

Aussi, sitôt qu'à l'horizon

La nuit voluptueuse monte,

Apaisant tout, même la faim,

Effaçant tout, même la honte,

Le Poète se dit: «Enfin!

Mon esprit, comme mes vertèbres,

Invoque ardemment le repos;

Le coeur plein de songes funèbres,

Je vais me coucher sur le dos

Et me rouler dans vos rideaux,

Ô rafraîchissantes ténèbres!»


סוף היום / שארל בודלר


הֵם מְחוֹלְלִים בְּצֵל אוֹרוֹת חִוְרְִים

סְתָם כָּך, בְּשַׁאַג-יְצָרִים וּבְפִתּוּל,

צוֹוְחִים בְּשֶׁצֶף-חֶצֶף הַחַיִּים

אֲשֶׁר עַד קְצוֹת הָאֳפָקִים נִצְּתּוּ


בִּכְחֹל לֵילוֹת שֶׁל תַּאֲוָה כְּבוּשָׁה;

הַכֹּל נִרְגָּע וּמִשְׁתַּתֵּק. גַּם הַכָּפָן;

הַכֹּל נִרְדָּם וְנָם, גַּם הַבּוּשָׁה

עַד שֶׁיֹּאמַר הַמְּשׁוֹרֵר: "הִגִּיעַ זְמַן.


נַפְשִׁי, כְּמוֹ עַצְמוֹתַי, תִּשְׁאַף מְנוּחָה

תִּשָֹׂא תְּחִנָּה וּתְעוֹרֵר בְּמַר-רוּחָהּ,

יִמְלָא לִבִּי בַּחֲלוֹמוֹת תּוּגָה.


אֶשְׁכַּב בִּמְלֹא גֵּוִי עַל הַקַּרְקַע,

כָּרוּךְ כֻּלִּי בְּצֶנֶף-תַּכְרִיכַי;

הָאֲפֵלָה תַּזְכִּיר לִי מַה טּוֹבִים חַיַּי."


תרגום: זיוה שמיר