La Beauté / Charles Baudelaire

La Beauté

Charles Baudelaire


Je suis belle, ô mortels! comme un rêve de pierre,

Et mon sein, où chacun s'est meurtri tour à tour,

Est fait pour inspirer au poète un amour

Eternel et muet ainsi que la matière.

Je trône dans l'azur comme un sphinx incompris;

J'unis un coeur de neige à la blancheur des cygnes;

Je hais le mouvement qui déplace les lignes,

Et jamais je ne pleure et jamais je ne ris.

Les poètes, devant mes grandes attitudes,

Que j'ai l'air d'emprunter aux plus fiers monuments,

Consumeront leurs jours en d'austères études;

Car j'ai, pour fasciner ces dociles amants,

De purs miroirs qui font toutes choses plus belles:

Mes yeux, mes larges yeux aux clartés éternelles!


היופי / שארל בודלר


בְּנֵי תְּמוּתָה, לִפְנֵיכֶם חֶזְיוֹן אֶבֶן נָאוֶה,

עַל חָזִי כְּבָר נִשְׁפַּך יַם דִּמְעוֹת תַּעֲנִית,

לַמְּשׁוֹרֵר יַעַשׂ לוּחַ הַלֵּב שֶׁיֹּאבֶה

אַהֲבָה נֶאֱלָמָה וְנִצְחִית כִּגְרָנִיט.


כְּמוֹ סְפִינְקְס לַמָּרוֹם אֲנוֹפֵף רֹאשׁ עָטוּר

בּוֹ יִשְׁכֹּנוּ יַחְדָּו לֶב שְׁלָגִים, לִבְנַת גַּף,

אֲתָעֵב כָּל תְּנוּעָה שֶׁתָּפֵר סִדְרֵי טוּר;

וּדְמָעוֹת לֹא אֵדַע וְשִׂמְחָה לֹא אֶשְׁאַף.


אֶל מוּל זוֹ הַיִּפְעָה נִצָּבִים תּוֹפְשֵׂי קֶסֶת,

יַחְקְרוּהָ בְּלִי קֵץ, אֲחוּזֵי חַבְלֵי קֶסֶם,

וַאֲנִי הֵן פִּסְלֵי הֶעָבָר לִי מוֹפֵת;


כִּי אֲנִי אֶת לִבּוֹת אוֹהֲבַי לִי כּוֹפֵת,

אַכְנִיעֵם וְאָצִיב אַסְפַּקְלָרְיוֹת כְּפוּלוֹת:

אֶת הָאוֹר הַנִּצְחִי שֶׁל עֵינַי הַגְּדוֹלוֹת!


תרגום : זיוה שמיר






תיוגים:

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les