L'Avertisseur / Charles Baudelaire

L'Avertisseur

Charles Baudelaire


Tout homme digne de ce nom

A dans le coeur un Serpent jaune,

Installé comme sur un trône,

Qui, s'il dit: «Je veux,» répond: «Non!»

Plonge tes yeux dans les yeux fixes

Des Satyresses ou des Nixes,

La Dent dit: «Pense à ton devoir!»

Fais des enfants, plante des arbres,

Polis des vers, sculpte des marbres,

La Dent dit: «Vivras-tu ce soir?»

Quoi qu'il ébauche ou qu'il espère,

L'homme ne vit pas un moment

Sans subir l'avertissement

De l'insupportable Vipère.


מודיע ומזהיר / שארל בודלר


כֵּן, כָּל אָדָם רָאוּי לִשְׁמוֹ

נָחָשׁ צָהֹב לוֹ בְּלִבּוֹ

עַל כֵּס יוֹשֵׁב הוּא לְבַדּוֹ.

לְכָל "רוֹצֶה אֲנִי" יָשִׁיב הוּא "לֹא!".


אִם מַבַּטְךָ יֹאבֶה לִצְלֹל

בְּעֵינֵיהֶן שֶׁל בְּנוֹת הַשְּׁאוֹל,

יֹאמַר הַנִּיב: אֶת חוֹבוֹתֶיךָ אַל תִּשְׁכַּח!


וְאִם תִּטַּע גַּן וּתְטַפֵּחַ עוֹלָלִים,

אֶת חֲרוּזֶיךָ תְּלַטֵּשׁ וְגַם פְּסָלִים,

יִשְׁאַל: הַאִם אוֹתְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר לֹא יִקַּח מַלְאָךְ.


כָּל שֶׁיִּפְעַל אָדָם וִיקַוֶּה וִייַחֵל

הוּא לֹא יִחְיֶה אֲפִלּוּ רֶגַע קָט

מִבְּלִי לָחוּש תָּמִיד אֶת מוּעֲקַת

הַסֵּבֶל שֶׁצּוֹפֶה לָנוּ זֶה הַנָּחָשׁ הַמִּתְפַּתֵּל.



תרגום: זיוה שמיר