L’alchimie de la douleur / Charles Baudelaire

L'un t'éclaire avec son ardeur,

L'autre en toi met son deuil, Nature!

Ce qui dit à l'un: Sépulture!

Dit à l'autre: Vie et splendeur!

Hermès inconnu qui m'assistes

Et qui toujours m'intimidas,

Tu me rends l'égal de Midas,

Le plus triste des alchimistes;

Par toi je change l'or en fer

Et le paradis en enfer;

Dans le suaire des nuages

Je découvre un cadavre cher,

Et sur les célestes rivages

Je bâtis de grands sarcophages.

יֵשׁ מִי שֶׁעַל הַטֶּבַע מַעֲטֶה בִּגְדֵי אָבֵל

וְיֵשׁ מִי שֶׁמֵּאִיר אוֹתוֹ בְּאוֹר זָהָב,

יֵשׁ מִי שֶׁבּוֹ יִרְאֶה רַק בּוֹר רָקָב

בְּעוֹד רֵעו מַצְהִיל אֶת כָּל פִּנּוֹת תֵּבֵל.

הֶרְמֵס, הַלֹּא נוֹדָע, אֵלִי הַמְּסַיֵּעַ

וְשֶׁתָּמִיד מֵטִיל עָלַי מוֹרָא

אַל תַּהֲפְכֵנִי נָא לְמִידַס רֵעַ

זֶה הָאַלְכִימָאִי מוּלוֹ לִבִּי נִקְרָע.

הֵן בִּגְלַלְךָ אֶצְלִי אוֹפִיר הוֹפֵךְ עוֹפֶרֶת

וְגַן הָעֵדֶן לְאֶרֶץ בַּלָּהָה בּוֹעֶרֶת.

וּבְתַכְרִיכֵי הָעֲנָנִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם

צָפָה, כָּךְ לִי נִרְאֶה, גּוּפַת מֵת נֶאֱדֶרֶת

וְלָהּ אֶבְנֶה מְקוֹם קְבוּרָה רְחַב-יָדַיִם

שֶׁיַעֲמֹד לָעַד עַל חוֹף הַמַּיִם.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר