Duellum / Charles Baudelaire

Duellum

Charles Baudelaire


Deux guerriers ont couru l'un sur l'autre, leurs armes

Ont éclaboussé l'air de lueurs et de sang.

Ces jeux, ces cliquetis du fer sont les vacarmes

D'une jeunesse en proie à l'amour vagissant.

Les glaives sont brisés! comme notre jeunesse,

Ma chère! Mais les dents, les ongles acérés,

Vengent bientôt l'épée et la dague traîtresse.

— Ô fureur des coeurs mûrs par l'amour ulcérés!

Dans le ravin hanté des chats-pards et des onces

Nos héros, s'étreignant méchamment, ont roulé,

Et leur peau fleurira l'aridité des ronces.

— Ce gouffre, c'est l'enfer, de nos amis peuplé!

Roulons-y sans remords, amazone inhumaine,

Afin d'éterniser l'ardeur de notre haine!


דו-קרב / שארל בודלר


שְׁנֵי לוֹחֲמִים, אִישׁ בּזְרוֹעוֹת שׂוֹנְאֵהוּ,

וְנִיצוֹצוֹת דָּמָם יָעוּפוּ בָּאֲוִיר.

מַשַּׁק-חַרְבוֹת-סִיּוּף. קוֹלוֹ הִנֵּהוּ

כקוֹל עֶרְגָּה לְאַהֲבָה שֶׁל אִיש צָעִיר.


הַלְּהָבִים שֻׁבְּרוּ, כְּמוֹ נְעוּרֵינוּ,

אֲהוּבָתִי! אַךְ צִפָּרְנַיִם וְנִיבִים;

צִמַּחְנוּ, אֵלֶּה יַעַמְדּוּ לִרְשׁוּתֵנוּ;

הוֹ, לְבָבוֹת זְקֵנִים, מְרִירִים מֵאֲהָבִים.


בַּגַּיְא – מִשְׁרָץ שֶׁל פַּנְתֵּרִים וּנְמֵרִים

שָׁם גִּבּוֹרֵינוּ חֲבוּקִים חִבּוּק אַכְזָר;

דָּמָם יַרְוֶה אֶת הָאָטָד הַמִּדְבָּרִי.


בְּזוֹ הַתְּהוֹם כִּבְתֹפֶת הַמָּלֵא בִּידִידֵינוּ

שָׁם נִתְכַּתֵּשׁ, כְּאָמָזוֹנָה עִם לוּדָר,

וְכָך לָעַד נַנְצִיחַ לַהַט שִׂנְאָתֵנוּ.


תרגום: זיוה שמיר