De profundis clamavi
Charles Baudelaire
J'implore ta pitié, Toi, l'unique que j'aime, Du fond du gouffre obscur où mon coeur est tombé. C'est un univers morne à l'horizon plombé, Où nagent dans la nuit l'horreur et le blasphème;
Un soleil sans chaleur plane au-dessus six mois, Et les six autres mois la nuit couvre la terre; C'est un pays plus nu que la terre polaire - Ni bêtes, ni ruisseaux, ni verdure, ni bois!
Or il n'est pas d'horreur au monde qui surpasse La froide cruauté de ce soleil de glace Et cette immense nuit semblable au vieux Chaos;
Je jalouse le sort des plus vils animaux Qui peuvent se plonger dans un sommeil stupide, Tant l'écheveau du temps lentement se dévide!
ממעמקים / שארל בודלר
אָנָא חוּסִי עָלַי, אֲהוּבָה, לָךְ אֶקְרָא
מִבּוֹר שַׁחַת, מִשְׁכַּן לְבָבִי הָאָרוּר,
עוֹלָמֵנוּ קוֹדֵר, אָפְקוֹ צַר וְצָרוּר
רוֹחֲפִים בּוֹ בַּלַּיִל אֵימָה וּכְפִירָה.
יְרָחִים אֲרֻכִּים מָאוֹר קַר בַּמָּרוֹם
יְרָחִים אֲרֻכִּים חֶשְׁכַת לַיִל תֵּהֹם,
אַדְמָתֵנוּ צְחִיחָה מֵעַרְבוֹת הַשְּׁלָגִים
אֵין בָּהּ חַי, אֵין עֵצִים בָּהּ, אַף אֵין בָּהּ פְּלָגִים.
כָּל אֵימֵי הָעוֹלָם לֹא יִשְׁווּ בִּמְאוּמָה
לַקַּרְחוֹן הַנּוֹרָא הַמְכַסֶּה עֵין חַמָּה
וְלָאֹפֶל הַגָּח כְּמוֹ תֹהוּ מֵאוֹב.
בַּהֲמוֹת הַשָּׂדֶה וָהַיַּעַר מַה טּוֹב
גּוֹרָלָן. הֵן תִּצְלֹלְנָה בְּנִים-תַּרְדֵּמָה מְטֻמְטָם
וְנִבְעָר עַד חוּטֵי הָעִתִּים יִפָּרְדוּ לְאִטָּם.
תרגום: זיוה שמיר