Bohémiens en voyage / Charles Baudelaire

La tribu prophétique aux prunelles ardentes

Hier s'est mise en route, emportant ses petits

Sur son dos, ou livrant à leurs fiers appétits

Le trésor toujours prêt des mamelles pendantes.

Les hommes vont à pied sous leurs armes luisantes

Le long des chariots où les leurs sont blottis,

Promenant sur le ciel des yeux appesantis

Par le morne regret des chimères absentes.

Du fond de son réduit sablonneux, le grillon,

Les regardant passer, redouble sa chanson;

Cybèle, qui les aime, augmente ses verdures,

Fait couler le rocher et fleurir le désert

Devant ces voyageurs, pour lesquels est ouvert

L'empire familier des ténèbres futures.

בְּנֵי שֵׁבֶט נְבִיאִים, זִיק עֵינֵיהֶם לוֹהֵט

יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ אֶמֶשׁ, הֵם וְכָל טַפָּם

דַּדִּים שְׁמוּטִים; לָעוֹלָלִים בַּחֵיק, אוֹ עַל גַּבָּם,

הַשְׁקֵט רַעֲבוֹנָם וְאֶת בִּכְיָם מֵעֵת לְעֵת.

פּוֹסְעִים גְּבָרִים בְּסַךְ וְרוֹבֵיהֶם בָּרָק

לְצַד עֶגְלוֹת הַצָּב בָּם מִתְכַּרְבֵּל הַטַּף;

אֶת עֵינֵיהֶם שׁוֹלְחִים אֶל הַמְּרוֹמִים בִּיעַף

לָתוּר אַחַר חֲלוֹם חָמַק אֶל הַמֶּרְחָק.

וְהַצְּרָצַר מֵצִיץ מִמַּחְבּוֹאוֹ בַּחוֹל

וְאֶת שִׁירוֹ מַשְׁמִיעַ בְּכָל קוֹל

אֵלַת הָאֲדָמָה מֵאַהֲבָה כּוֹפֶלֶת יְבוּלָהּ.

תַּפְרִיחַ הַצִּיָּה, מִַים תּוֹצִיא מִסֶּלַע

מוּל עֵינֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנַּוָּדִים הָאֵלֶּה

רֶגַע בְּטֶרֶם יִכָּנְסוּ אֶל מְחוֹזוֹת הָאֲפֵלָה.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר