Ballade of an Omnibus / Amy Levy

Ballade of an Omnibus

Amy Levy


"To see my love suffices me."

--Ballades in Blue China.


Some men to carriages aspire;

On some the costly hansoms wait;

Some seek a fly, on job or hire;

Some mount the trotting steed, elate.

I envy not the rich and great,

A wandering minstrel, poor and free,

I am contented with my fate --

An omnibus suffices me.

In winter days of rain and mire

I find within a corner strait;

The 'busmen know me and my lyre

From Brompton to the Bull-and-Gate.

When summer comes, I mount in state

The topmost summit, whence I see

Crœsus look up, compassionate --

An omnibus suffices me.

I mark, untroubled by desire,

Lucullus' phaeton and its freight.

The scene whereof I cannot tire,

The human tale of love and hate,

The city pageant, early and late

Unfolds itself, rolls by, to be

A pleasure deep and delicate.

An omnibus suffices me.

Princess, your splendour you require,

I, my simplicity; agree

Neither to rate lower nor higher.

An omnibus suffices me.

בלדה על האוטובוס / איימי לוי (1889)


"די לי לראות את אהובי"

(בלדות בחרסינה כחולה)


יֵשׁ מִתְאַוִּים לְמֶרְכָּבוֹת;

יֵש שֶׁלְּכִּרְכָּרוֹת פְּאֵר;

תָּרִים אַחַר מִשְׂרַת כָּבוֹד;

וְיֵשׁ רוֹכְבִים עַל סוּס דּוֹהֵר.

אֲנִי בַּפְּאֵר לֹא אֲקַנֵּא,

פִּי וְלִבִּי מְלֵאֵי תּוֹדָה,

כְּמוֹ לְפַיְטָן רָשׁ וְנוֹדֵד - -

בְּאוֹטוֹבּוּס פָּשׁוּט לִי דַּי.

יְמֵי בֹּץ וְגִשְׁמֵי עִוְעִים

בְּחוֹר נִדָּח אֶעֱמֹד בַּקֹּר;

הוּא יִקָּחֵנִי עִם נִבְלִי

מִבְּרוֹמְפְּטוֹן עַד פֻּנְדָּק הַשּׁוֹר.

אֲנִי עוֹלָָה בְּיוֹם קֵיצִי

לַגַּג, וְקְרֶסוֹס חַס עָלַי

אַךְ שָׁם אֲנִי נִמְצֵאת בְּשִׂיא - -

בְּאוֹטוֹבּוּס פָּשׁוּט לִי דַּי.

עַל סוּס הַקּוֹנְסוּל הַגֵּאֶה,

אֲנִי מוֹחֶלֶת בְּלִי קִנְאָה;

סִפּוּר שֶׁאַף פַּעַם לֹא יַלְאֶה,

הוּא זֶה שֶׁל אַהֲבָה-שִׂנְאָה.

חֶזְיוֹן הָעִיר, בַּיּוֹם, בַּלֵּיל

פָּרוּשׂ כְּסֵפֶר לְפָנַי,

הָעֹנֶג לְעָמְקִי צוֹלֵל.

בְּאוֹטוֹבּוּס פָּשׁוּט לִי דַּי.

הִנֵּה, הַהוֹד שֶׁלָּךְ יָאֶה,

הוֹד מַעֲלָתָהּ. אַסְכִּים בְּלִי-תְּנַאי.

גַּם לֹא אוֹרִיד אוֹ אַעֲלֶה,

בְּאוֹטוֹבּוּס פָּשׁוּט לִי דַּי.



תרגום: זיוה שמיר

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les