שבילים במפת התרבות העברית

על "ספרות - אז, כאן ועכשיו" מאת גרשון שקד (זמורה-ביתן, תל-אביב: 1993)

פורסם: מעריב 22/10/1993


(טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים)

פרופ' גרשון שקד נמנה השנה עם חתני פרס ישראל, ודומה שמן הראוי להקדים ולומר מלים ספורות של סיכום-ביניים על עיקרי תרומתו עד כה לחקר הספרות העברית ולביקורתה. כידוע, בשני העשורים האחרונים, הקדיש גרשון שקד את מיטב מרצו וזמנו לפרוייקט המחקר רב-ההיקף והחשיבות על 'הסיפורת העברית 1880-1980': מפעל חלוצי, שהעוסקים כיום בחקר הספרות העברית, בתקופה של התמחות בתחום צר ומוגדר, אינם נחפזים, אף אינם מסוגלים בדרך-כלל, ליטול על עצמם. שלושת הכרכים, שכבר ראו אור, והכרך הרביעי שבדרך, הם תרומה שאין למעלה ממנה בדורנו להבנת תהליכי התפתחות ותמורה בסיפורת העברית במאה שנות ציונות.


יש להניח, כי את רוב ימות השנה הוא מקדיש להשלמתו של מפעל מקיף זה, שדי בו כדי לפרנס עשרות שנות מחקר ועשרות עוזרי-מחקר. אצל המתוקנות שבאומות העולם אכן עוסקים בחיבורם של ספרי ההיסטוריה הגדולים (היוצאים, למשל, מטעם אוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג' ודומיהן צוותים גדולים של חוקרים, המסתייעים במכוני-מחקר ותיקים, ובמאגר נתונים הנאסף במכונים אלה דור אחר דור. לעומת זאת, אצלנו כל אחד מן המפעלים המונומנטליים (כגון מילון בן-יהודה ומילון אבן-שושן, או ההיסטוריות הגדולות של הספרות העברית), הינו מפעל-חיים של חוקר אחד ויחיד, הנוטל את כל כובד העבודה והאחריות עלפיו. ואם לא די בכך, בצד המפעל האדיר הזה, חיבר גרשון שקד כארבעים ספרי מחקר וביקורת בתחומי הפרוזה והדראמה העברית, מראשיתן ועד ימינו. הוא אף בקי מאין כמוהו בספרות היהודית העולמית בת הדורות האחרונים, והיחיד מבין החוקרים במקומותינו שהקדיש לה סדרת מחקרים. ספריו היו לספרי-שימוש לדורות של חוקרים, מורים וסטודנטים, וחלקם יצאו במהדורות חדשות, תופעה שאינה שגורה אצלנו בכל הנוגע לספרי מחקר, ואות לחשיבותם הרבה של ספרים אלה בעיני העוסקים בחקר הספרות ובהוראתה. מחקריו כולם מקוריים בתכלית, ולעולם אינם באים אל "שדה חרוש". כולם כאחד מעידים על היקף-הדעת הרחב של מחברם, על שליטתו המוחלטת בשיטות המחקר העדכניות ועל שקידה וכישרון, מעוף ושיעור-קומה.