על "יהודי המזרח", על "יהודי המערב" ועל מה שביניהם

'הזרים' ו'האחרים' של שנות ה־ 30 : העלייה הגרמנית ברומן שירה מאת ש"י עגנון.

פורסם: גג - כתב־עת לספרות ,גליון 38 , 2016


...רבים מעולי גרמניה, שהורגלו בטרם נושלו מרכושם לרמת חיים גבוהה, ראו בארץ מקום לֶׁבנטיני, ובאנשיה אספסוף ווּלגרי וקולני, ללא ערכים אסתטיים וללא כללי היגיינה מחייבים. לא אחת התבוננו ב"צַבָּרים" כב"אַזיאטים" בּוּרים וחסרי נימוס אלמנטרי, ועל כן יצרו לעצמם "אִיים" קטנים של תרבות גרמניה במזרח התיכון שבהם יוכלו לפגוש את חבריהם ולהמשיך באורַח חייהם הקודם שסגנונו נקבע בימי "רפובליקת ויימאר". בני הארץ, מצִדם, התבדחו לא במעט על חשבון מִבטאם הגרמני האופייני של ה"יֶׁקים", על לבושם הזָר והמוזר, אף לִגלגו על אי־התמצאותם בהוויות העולם החדש שאליו נקלעו. עגנון יליד גליציה, שעמד בתווך בין "מזרח" ל"מערב", לִגלג אף הוא כאן במקצת על יוצאי גרמניה שאוהבים עדיין את מולדתם הישנָה וקוראים לה "פַֿטרלנד" )"ארץ אבות"( ואילו לארץ ישראל הם קוראים "פלשתינא", "כשם שקראו לה מחריביה"... לחצו לקריאה כקובץ PDF