על היגוי הלעזים בעברית המדוברת

פורסם: העברית – רבעון בענייני הלשון העברית , מח. ס"א, חוברת ד’ תשע"ג (2012-13)

(הוצ. המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית)

תקופתנו הבתר-מודרנית מצטיינת בפרדוקסים רבים, שחלקם נובע מהפער הבלתי ניתן לגישור בין רמתו הגבוהה של הידע העדכני בכל תחום ותחום לבין החלתו של ידע זה במציאוּת היום-יומית. מדע הרפואה, למשל, הגיע בזמננו להישגים מופלאים, שהדורות הקודמים לא ידעוּם, אך רמת הרפואה הציבורית הידרדרה לשפל המדרגה. רמתו של הידע הטכני הגיעה אף היא לשיאים חסרי תקדים, הלקוחים כאילו הישֵר מסִפרות המדע הבדיוני, אך רוב המכשירים לשימוש ביתי מיוצרים באלף השלישי באיכות ירודה מזו שאִפיינה את אלה שיוצרו לפני שנות דור. הביגוד וההנעלה זולים ובני-השגה בהשוואה לדורות עברו, ואך מעטים הם האנשים הלבושים היטב, גם בשעה שארונות הבגדים שלהם עולים על גדותיהם מרוב פריטים מיותרים.

אין תמהּ אפוא שגם בתחום הלשון נבעֶה פער גדול בין רמתו הגבוהה של הידע הלינגוויסטי שנצבר במוסדות להשכלה גבוהה לבין החלתו של ידע זה ברחוב ובשוק. אמנם גם הדיוטות יכולים להשיג כיום מידע נגיש בתחומי אוצר המילים באמצעות מילונים מקוּונים השווים לכל נפש, ובכל זאת ההזנחה והבּוּרות "חוגגות" בראש חוצות. גרוע מזה, הבּוּרים אף אינם מכירים כלל בבורותם, ורק לעִתים רחוקות יודו בה. בּוּרות מפגינים אפילו אותם המומחים (במרכאות או בלעדיהן), המרבים להתראיין בכלי התקשורת. הללו משַבצים בדבריהם ברוב יוהרה מילים לועזיות, שאמורות להעיד על רקעם הלמדני ועל רמתם המקצועית הגבוהה, אך לעולם לא יטרחו לפתוח מילון כדי לדעת אם המילה הלועזית, שבּהּ הם מתהדרים, מתאימה להקשר ו/או נהגית כהלכה.

כבר השלמנו עם העובדה שבעברית המדוברת נשתגרו מילים לועזיות לא מעטות ('טלפון', 'טלוויזיה', ואפילו 'אוניברסיטה' ו'אקדמיה') שלא תזכינה לשווי-ערך עבריים בעתיד הקרוב. ואולם, קשה להשלים עם העובדה שרבים בוחרים להגות בצורה משובשת את המילה הלועזית 'אוניברסיטה', למשל (שמקורה, כידוע, במילה universe [ = 'יקוּם'], המצביעה על גודלו ועל כוליותו של מוסד הלימודים הנושא שם זה), ולפתוח את המילה בתנועת [O], במקום בתנועת [U]. אין מדובר בתופעה ווּלגרית הניכּרת רק אצל דוברי עברית 'אספסופית'. גם בין כותלי האוניברסיטה, המוסד שאמור להיות היכל החָכמה והדעת, אפשר לשמוע את המילה 'אוניברסיטה' כשהיא נהגית בתנועת [O] בראשה, בצד מילים אחרות שאמורות אף הן להיפתח בתנועת [U], אך נהגות משום מה בתנועת [O], כגון: 'קוּלינרי', 'אוּטופי', 'פּוּריטני', 'אוּניפורמי', 'אוּפוֹרי', 'סוּראליסטי', 'פוּנדמנטליסטי' ועוד ועוד.

ייתכן ששיבוש זה של החלפת תנועת [U] בתנועת [O] בראש מילה מקורו באופייה של השפה העברית. הדוברים מושפעים באופן טבעי מן הפרדיגמה של שפת אִמם, שאותה הם גוררים ומעתיקים אל מילים שמקורן בלשונות ההודו-אירופיות. העברית עשירה כידוע בשמות תואר שנפתחים בתנועת [O] כגון המילים 'בוגדני', 'דוקרני', 'פוגעני', 'עוקצני', 'טורדני' וכו'. ייתכן שמשום כך רבים הוגים גם את ההברה הראשונה במילה הלועזית 'פּוּריטני' בתנועת [O], אף שהמילה נגזרה מן התואר pure = 'טהור'' (שממנה נגזרו גם המילים 'פּוּריסטי' ו'פּוּריזם' שעניינן טוהר השפה). ייתכן שקל ונוח יותר לדוברי עברית לפתוח מילה בתנועת [O], ומשום אך אין הם הוגים את המילים 'אוּניברסיטה' ו'אוּניברסלי'. בתנועת [U] בראשו. רבים הם המשבשים מילים אלה, וכגון אלה, בלשון הדיבור, ואפילו באחת ממהדורות החדשות כבר שמענו את המילה 'פוּנדמנטליזם' נֶהגית בתנועת [O].

לא אחת ניכּרים שיבושים אופייניים בהיגויָן של אותן מילים לועזיות שבּה את ההברה הראשונה יש להגות בתנועת [O], ואילו את השנייה בתנועת [U], כגון במילים 'פּוֹפּוּלרי' או 'דוֹקוּמנטרי'. שיבושים דומים ניכּרים בהיגויָן של אותן מילים שבּה את ההברה הראשונה יש להגות בתנועת [U], ואת השנייה – בתנועת [O], כגון כבמילים 'אוּפוֹריה' או 'אוּטוֹפיה'. בעברית המדוברת, ולא רק אצל בּוּרים ועמי ארצות, נוהגים לדַמוֹת את שתי ההברות הראשונות של מילים כאלה, ולפתוח את המילים הללו בצמד תנועות [O], בלי שייערך הבידול הדרוש בין ההברה הראשונה לשנייה. המילה 'פּוֹפּוּלרי' (וכמוה המילים 'פּוֹפּוּלריות', 'פּוֹפּוּלריזם', 'פּוֹפּוּלריזציה', 'פּוֹפּוּלריזטור', 'פּוֹפּוּליסטי' ועוד) כשהיא נהגית בצמד תנועות [O] היא טעות נפוצה ביותר, אולי בעקבות תכנית הטלוויזיה הפופולרית "פּוֹפּוֹליטיקה", ששמה (הבנוי כמילת portmanteau ה"מוּלחמת" משתי מילים) נפתח בצדק בצמד התנועות [O]. גם המילה 'דוֹקוּמנטרי' בצמד תנועות [O] היא טעות נפוצה ביותר, וממנה אפילו נגזרה המילה 'דוקו-דרמה', ו'סרטי דוקו' ובקיצור 'דוֹקוֹ' (בצמד תנועות [O], כמובן!).

*

גרועים במיוחד הם השיבושים העושים את המילה הלועזית פלסתר, תוך התעלמות ממקורה ומהוראתה. כזה הוא השיבוש ההופך בלשון המדוברת את המילה סֶלוּלרי (כבצירוף 'טלפון סֶלוּלרי'), שמקורה במילה הלועזית cell( = 'תא') למילה שנפתחת בצמד תנועות [O], כאילו מדובר בתחילית 'סולו' (המשמשת לציוּו 'מופע יחיד'). דומה לו השיבוש, הנשמע תכופות בין כותלי האוניברסיטה, זה ההופך את המילה הלטינית syllabus, המשמשת באוניברסיטאות לציוּן תכנית הקורס ודרישותיו, למילה הנפתחת כביכול בתחילית "סִילִי" (תוך שהמשתמשים במילה שגויה זו מעתיקים את תנועת [I] אגב-גררא אל ההברה השנייה). ולא יעלה בדעת המרצה הזריז לפתוח מילון ולבדוק את איותה של המילה ואת הוראתה לפני שהוא מגיש את ה- syllabus של שיעורו, או את ה-curriculum שלו (מילה שאותה הוא הוגה לא אחת בטעות כאילו נפתחה בתנועת [O]!).

אכן, לעִתים קרובות הטעות בהגיית המילה הלועזית נובעת מאי הכּרתהּ או אי הבנתה של התחילית המשובצת במילה זו בשפת המקור שלה. כך, למשל, בתכנית הטלוויזיה הפופולרית "כוכב נולד" הצופים נפגשים לעִתים קרובות במילה הלועזית 'פֶּרפורמר' (או במילה 'פֶּרפורמנס'). אנשי התכנית הוגים מילים אלה על-פי-רוב תוך שימוש בתחילית שגויה (כאילו הן נפתחות בתחילית pre- [בעברית: קְדם- ] כמילים 'פְּרֶהיסטוריה', 'פְּרֶדֶסטינציה' או 'פְּרֶלוּד'), בשעה שהיא נפתחת כמובן בתחילית per, ויש להגותה 'פֶּרפורמר'. מוטב היה שמשתתפי התכנית ישתמשו בפשטות במילים העבריות 'מבַצע' ו'ביצוע', ויחסכו מעצמם ומתלמידיהם שיבושים ומבוכה.

טעות כעין זו, הנובעת מאי הכרתה של התחילית המשובצת במילה הלועזית בשפת המקור שלה, ניכּרת גם בהגיית המילה אנטַגוניזם. זו נהגית לא אחת בטעות כאילו נפתחה בתחילית anti, ולא היא. אמנם מילה זו, שפירושה תחושת יריבות ואיבה, מצביעה על עמדת "אנטי"; אמנם מילה זו מזכירה את גיבורת מחזהו הקלסי של סופוקלס "אנטיגונה", בתו של אדיפוס, שיצאה נגד דודה המלך קרֵאוֹן. אף על פי כן, אין להגותה כאילו היא נפתחת בתחילית anti, וכל העושה כן מעיד על עצמו שמעולם לא פגש את המילה 'אנטגוניזם' בכתיב לועזי. כבדוגמה הקודמת, עדיף היה להשתמש במילה העברית 'עוינות', ולחסוך את השיבוש ואת המבוכה.

תכניות הטלוויזיה הפופולריות שהזכרתי כאן, הן והדומות להן, הינן מקור-קבע לטעויות בהגיית מילים לועזיות מפי שופטים ו"מֶנטורים" (בעצם, למה ייגרע חלקהּ של המילה העברית "חונֵך"?), המפגינים שבוע אחר שבוע את בּוּרותם. ב"כוכב נולד" רוֹוחת, כנזכר לעיל, המילה 'פֶּרפורמנס', הנהגית כאמור תוך שימוש בתחילית שגויה, ובתכנית "בית הספר למוזיקה" כבר נשמעה המילה 'מניפולציה' כשהיא נֶהגית כאילו נפתחה בתחילית הלועזית mini, שעניינה הקטנה וזיעור. אמנם מתחריה של התכנית הם ילדים קטנים, מיניאטורות של מתחרי "כוכב נולד", אך הקידומת mini אינה מתאימה למילה הלועזית 'מניפולציה', שמקורה במילה mani ( = 'ידיים'), ומשמעה: 'תעלול ידיים' (בדומה ל'אחיזת עיניים').

עצלותה של היד שאינה פותחת מילון לפני שהפה מֵפיק אותה בצורתה השגויה, מתבטאת גם במילים כמו 'קוהֶרֶנטי' הנהגית כאילו בהברה השלישית שלה משולבת תנועת [A], או המילים 'הֶדוניסטי' 'אֶניגמטי' (מה רע ב'חידתי'?) הנֶהגות תכופות כאילו ההברה הראשונה שלהן נפתחת בתנועת [A]. גם את המילה 'פֶּסימי' הוגים תכופות בתנועת [A] בראשה, על משקל המילה 'פַּסיבי'. כל השימושים השגויים הללו מעידים, כאמור, שהמשתמש לא ראה מעולם את המילה כתובה בלועזית, ואם ראה – שכח מה שראה, ומעולם לא עלה בדעתו לבדוק את שימושו בטרם יעלהו על דל שפתיו. לשון היום-יום נוטה לפתוח מילים לועזיות רבות בתנועת [A], וכך הופכת המילה 'אֶמפתיה' (empathy) למילה החורזת ב'אמבטיה', וכך המילה 'אֶפֶקטיבי' נהגית כאילו אין מקורה במילה 'effect', כי אם במילה 'affect', שמצויה אמנם בלועזית, אך פירושה שונה לחלוטין מן המילה 'effect' (שיבוש דומה חל במילה 'אַלוזיה' [ = רמיזה לטקסט קדום], הנהגית תכופות כאילו נפתחה בתחילית [I], תוך טשטוש ההבדל בינה לבין המילה 'אילוזיה', שפירושה 'אשליה').

*

מגוחך במיוחד הוא ניסיונם של "ידענים" וידענים-בעיני-עצמם, בהם חברי כנסת רציניים ומרכזיים, להשתמש במילה הלועזית כדרך שהוגים אותה אצל אומות העולם. הללו משמיעים מילים כמו ego בתנועת [I], כפי שהיא נהנית באנגלית, מבלי להבין שמילה זו (כמו המילים 'אֶגוֹאיזם', אֶגוֹצנטריות', 'אֶגוֹמַניה' וכו') נהגית בלשון הדיבור בתנועת [E] בראשה. מי שהוגה 'לונדון' (ולא 'לאנדן', כמקובל באנגלית המדוברת), ומי שאומר בלשון הדיבור 'פסיכולוג' (ולא 'סייכולוג'יסט', כמקובל באנגלית המדוברת), אמור לדעת שעליו להגות את המילה 'אֶגו' בתנועת [E], ולא בתנועת [I]. הוא הדין במילים כדוגמת chaos שאותה נוהגים "ידענים" כאלה להגות לפי ההגייה המקובלת באנגלית [KEOS]. שוב, אלמלא טרחו הידוענים הללו להתהדר במילה לועזית, ואילו השתמשו במילה העברית 'תוהו', הם היו חוסכים לעצמם את השיבוש המביש.

תופעת הדיבור ההיפֶּר-קורקטי, המפגינה ידענות-חושפת-בּוּרות (תופעה זו מוּכּרת בכל השפות, ובעברית היא ניכּרת אצל אותם "ידענים" מלאי הכרת ערך עצמם, ההוגים למשל בלשון הדיבור את המילה העברית 'בַּפּוֹעַל' בפ"א רפה) גם היא תופעה מגוחכת במיוחד. תופעה זו רוֹוחת בעברית המדוברת בתחום השימוש השגוי במילים לועזיות. אדם מתאמץ להתנאות במילה לועזית, ולהפגין את ידענותו, ובעצם מוכיח לשומעיו שמעודו לא ראה את המילה כתובה בלועזית, ושהוא אף אינו טורח להציץ במילון כדי לראות אם הוא הוגה את המילים כהלכה. מגוחכים הם לא רק אותם "מִתמערבים", ההוגים את המילה ego כפי שהיא נהגית באנגלית. מגוחכים לא פחות הם אלה המנסים לגייר את המילה הלועזית כהלכה, ולנהוג בה לפי הכללים הנהוגים בעברית. כך אנו נפגשים באמירות היפֶּר-קורקטיות כגון: "נסעתי לפֿריז" (בפ"א רפה), או 'רשימה ביבליוגרפית' (בי"ת ראשונה דגושה והשנייה רפה), או 'פסטיבל הזמר החסידי' (בפ"א דגושה). אכן, רבים הם הנותנים דגש באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה לועזית, גם במָקום שבּו המילה הלועזית נפתחת בהגאים החוככים F, X, V, כבמילים 'כימאי', 'כרומַטי', 'כוריאוגרף', 'פסטיבל', 'פילוסוף', 'כריזמטי', 'כרומוזום', 'ופל' וכיוצא באלה מילים לועזיות שאינן אמורות להיפתח בהגאים הפוצצים P, K. B.

מצערת במיוחדת היא תופעת חלחולם של שיבושים אלה מרשות הפרט לרשות הכלל. הם נשמעים תכופות בתכניות טלוויזיה עם אחוזי צפייה גבוהים. מקומם אינו נפקד אפילו מן הפרסומות הכתובות. בפרסומת של אחת מחברות הטלפונים, המשודרת בהפסקות הפרסומת של ערוצי הטלוויזה, רשומה המילה 'סֶלוּלארי' כאילו נפתחה ב-'solo ובפרסומת בערוץ הילדים רשומה המילה "אֶנטרטיינמנט" ( = בידור) ביו"ד אחרי האל"ף, כאילו מדובר בתחילית inter, בשעה שהתחילית היא כמובן enter.

ראוי שעורכי התכניות הפופולריות "כוכב נולד" ו"בית ספר למוזיקה" ישרשו ממגיש התכנית מספר התבטאויות המוניות כמו "המון בהצלחה" או "מה אתה עושה בחיים?" (כאילו אפשר לעשות משהו אחרי המוות), אך גם מן ה"מֶנטורים" המלומדים – במרכאות ושלא במרכאות – של תכניות אלה ראוי לשָרש מילים כמו הגיית המילה 'פֶּרפורמנס' בתחילית pre, כנזכר לעיל, או המילה 'מניפולטיבי' בתחילית mini. אחד ה"מֶנטורים" היהירים של תכנית תחרות-הזֶמר המתחרה – The Voice – השתמש במילה 'אַ-מורפי' כאילו היא נפתחת בתנועת [E] בראשה. מילה זו מכילה כידוע את התחילית a- המציינת שלילה (כבמילים 'אַ-סימטרי', 'אַ-כרומַטי', או 'אַ-פוליטי' וכדומה). דור שלם של צעירים שוחרי-אמנות מרגיל את אוזניו לשיבושים מבישים ולממזרי-לשון שעליהם ועל דומיהם אמר "המשורר הלאומי":  "רוֹתְמִים אֶת עַצְמָם [...] / בְּנֵי תַּעֲרוּבוֹת וְיַלְדֵי כִלְאַיִם / שְׁתוּקִים, אֲסוּפִים וּפְרִי נַאֲפוּפִים, / מַמְזְרֵי רַעְיוֹן וְנִדְחֵי הִגָּיוֹן" (מתוך פרגמנט גנוז שכותרתו "למנצח על הנגינות"). גם בשירו הנודע "חלפה על פניי" כתב ביאליק דברים דומים על הלשון שנשתבשה ונסתאבה:

אֲפָפוּנִי מִלִּים תּוֹפֵפוֹת, כַּעֲדַת קְדֵשׁוֹת כִּתְּרוּנִי,

נוֹצְצוֹת בַּעֲדָיֵי שָׁוְא וּמִתְיַפְיְפוֹת בְּחֵן רְמִיָּה [...]

וּבְכַנְפֵיהֶן יַלְדֵי נַאֲפוּפִים, מַמְזְרֵי עֵט וְרַעְיוֹן,

עָתָק וָשַׁחַץ כֻּלָּם, לְשׁוֹן רַהַב וְלֵב נָבוּב.

אמנם שיר זה של ביאליק, שנכתב בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מתאר את הסתאבות הלשון בעת שהמשטרים הטוטליטריים שמימין ומשמאל הרימו את ראשם. המשורר תיאר בשיר זה את עצמו כמי שמשלח מחלונו בבוקר יונים לבנות החוזרות אליו לעת ערב והן עורבים מלומדי אשפתות (תוך היפוך המסופר על נח בתנ"ך ובאגדות חז"ל). ואולם, את מילותיו של שיר זה ניתן בנקל להחיל גם על המציאוּת העגומה המתגלה לנגד עינינו בתחומי הלשון העברית המדוברת. לא זו בלבד שרוב דוברי העברית בוחרים ממרצון ומִדעת בלשון "כחושה" ו"שדופה". גם אותם "ידענים" המתהדרים בלשון למדנית ובה ריבוי של מילים לועזיות אינם טורחים לבדוק את הגייתן של מילים אלה, ומפגינים את בּורוּתם קבל עם ועולם. פעם נהג כל ערוץ מערוצי התקשורת להעסיק מומחה ללשון שניכש שגיאות ושיבושים. היום, משרבו הערוצים ופחתו המוּדעות והאיכפתיות, ויתרו העומדים בראשם של הערוצים המסחריים על העסקת אנשי לשון, וכך הם תורמים בלי כוונה ומבלי דעת להפצת הבּוּרות בישראל. להווי ידוע: אין מדובר במצב שהוא "מעוּות לא יוכל לתקון". עם מעט רצון ותשומת לב אפשר גם אפשר להביא לתיקונו.