עיר כל הקונפליקטים

תמר הרסגור /כפות רגליו חרס (רומאן) /ת"א, עקד, 1991

פורסם: הארץ 15/11/1991

(טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים)

תמר הרסגור היא סופרת ומחברת, שפרסמה עד כה שלושה רומאנים: 'הזרה' (1978), 'שכנים' (1984 ו'כפות רגליו חרס' (1991). כישרון כתיבתה מתגלה בעיקר בביקורת חברתית, גלויה או מרומזת, ובתיאורן של דמויות אדולסצנטיות, המחפשות את זהותן, והיוצרות תמונת פסיפס עשירה ומרתקת של נעורים ועלומים בארץ, על יופיים השביר ועל קשייהם המרובים. הנפילה בקרב, השכול והיתמות הם מוטיב חוזר ברומאן האחרון, והוא מבריח כבריח את כל שכבות האוכלוסיה - למן השכבה השלטת ועד לשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות.

יקום גושן, גיבורו הראשי של הרומאן, הוא יתום מאביו. האב, נדב - בן להלל גושן, איש רוח והנהגה - נפל כשמלאו לבנו שבועיים, והותיר את דליה מקבוצת כרם זיתים אלמנה צעירה. הפראדוקס הבולט ביותר, שאתו נפגשת דליה מדי יום ביומו, הוא בין עיסוקה כאחות מיילדת, המסייעת לתינוקות הרכים להתחיל את מסלול חייהם, לבין חייה האישיים, רצופי השכול והכישלון. ניסיונותיה לחזור לחיים משתברים על רקע המציאות הצינית והחומרנית של ישראל של העשורים האחרונים.

פראדוקס אחר בוקע ועולה מן הסגנון: בצד קטעי תיאור פיוטיים, רוויים באפיתטים של יופי ועדנה העולים על גדותיהם, באים קטעי שיח, בלשון רחוב עדכנית - גרמית ובוטה. זאת ועוד, לפנינו, מצד אחד, רומאן ריאליסטי, המגלה רגישות סוציאלית ומעלה תיזות ברורות נגד ניצול מעמד העמלים, ומצד שני, הוא מתרחש באיזה NOWHERE מעורפל למדי - בעיר בית-חמה, יציר דמיונה של תמר הר-סגור, עיר המוכרת לנו גם מן הרומאנים הקודמים שלה. עיר זו משמשת מעין "מעבדה" לכל הקונפליקטים הישראליים האפשריים, ועם זאת אין בה סממנים טופוגרפיים מזהים.

בדרך כלל, כשיצירה מתרחשת באיזה א-טופוס, באי מסתורי ובלתי-מוכר או במקום חסר מאפייני זהות ברורים, נוטים להבינה כמבע אליגוריסטי, ולאשקיף ריאליסטי של המציאות, אך הרומאן של תמר הר-סגור אינו נענה בנק�