top of page

מלמטה חולף המטרו ומלמעלה הולכים הגמלים

לפני 126 שנים השיקו האמריקנים בבוסטון את קו הרכבת התחתית הראשון בארה"ב

רגעים משעשעים בשירי "רגעים" של אלתרמן


במִפנה המאה העשרים, ביום 1 בספטמבר 1897, השיקו האמריקנים בבוסטון את קו הרכבת התחתית הראשון בצפון אמריקה. בפריז התחיל ה"מטרו" לפעול לאחר שנתיים של פרויקט מאומץ ויקר של כרייה ובינוי שנועד להסתיים, ואכן הסתיים, עד לתערוכה העולמית בפריז בקיץ 1900.


והנה באיחור "קל" של 35 שנה לאחר השקת ה"מֶטרו" הפריזאי, הציעה לממשלת המנדאט קבוצה של בעלי הון יהודיים, חלקם מיהודי גרמניה שהגיעו בשנות השלושים בעלייה החמישית, להקים רכבת תחתית בתל-אביב. הוגשה תכנית מפורטת עם הצעה תקציבית של מיליון וחצי לא"י, אך ההצעה נדחתה מבלי שתזכה לתשובה מנומקת כלשהי. בעיתון "דבר" מיום 20.1.1936 סוּפּר כי היזמים ניהלו תחילה את המו"מ עם מושל מחוז יפו ותל-אביב, שהעביר את התכנית לממשלה המרכזית בירושלים, אך זו דחתה אותה כאמור מכל וכול.

אלתרמן לכד אז בשירי "רגעים" וינייטות קטנות מחיי העיר העברית הראשונה. על פרוייקט הרכבת התחתית שלא נתממש כתב המשורר הצעיר::

הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית

שׁוּב הוֹשִׁיט לָנוּ אֶצְבַּע קְטַנָּה הֶעָתִיד

וְשׁוּב הִתְחַמֵּק, הַנָּבָל!

כְּבָר זָכִינוּ כִּמְעַט לְרַכֶּבֶת תַּחְתִּית

וְהִנֵּה אַכְזָבָה...

חֲבָל!


אֶת מַרְאֵה הַחֲלוֹם הַתַּחְתִּי אֲשֶׁר גָּז

נִתְאַמֵּץ לְתָאֵר בְּמִלִּים:

בַּכְּבִישִׁים נִשְׁתַּתְּקוּ הַבֶּנְזִין וְהַגַּז,

רַק מִלְּמַטָּה חוֹלֵף הַמֶּטְרוֹ בְּלַעְ"ז

וּמִלְמַעְלָה

הוֹלְכִים גְּמַלִּים.


הַתַּחְתִּית עֲמֻקָּה הִיא. כֻּלָּנוּ נִסַּע בָּהּ.

וּבָרְחוֹב – רְוָחָה. אֵין אַף נִיעַ גַּלְגַּל,

בְּכִכַּר בֵּי"ת־נוֹבֶמְבֶּר פּוֹרֵחַ צַבָּר

וּמַלְאָךְ בּוֹ מַכֶּה

וְאוֹמֵר לוֹ:

– גְּדַל!


גַּם אִם יַד הַגּוֹרָל נִשְׁלְחָה לְהָפִיר

אֶת מַרְאֵה הַפְּלָאוֹת, אָנוּ לֹא נִבָּהֵלָה!

אִם הִצְלַחְנוּ לִבְנוֹת מִגְדָּלִים בָּאֲוִיר,

עוֹד נַצְלִיחַ לַחְצֹב רַכָּבוֹת בַּסֶּלַע!


כ"ו בטבת תרצ"ו 21.1.1936


שירו המבריק של אלתרמן הצעיר תיאר בהומור איך מתחת לחולות הזהב של העיר תל-אביב, שחגגה אז חצי יובל שנים לקיומה והייתה עדיין נתונה בתהליכי בנייה מואצים, תיסע הרכבת המודרנית מתחת לפני הקרקע, ומלמעלה יהלכו הגמלים עם שקי הזיפזיף כמימים ימימה. מפגש אוקסימורוני מרהיב-עין של שיאי הקִדמה המערבית עם תמונות מחיי הלֶוונט החם וההומה, שאינו חש להתחדש.


המילה "צַבָּר" בבית השלישי חורזת רק אם הוגים אותה בהגייה אשכנזית. משמע, לא שיח הצַבָּר פורח כאן בכיכר הקרויה על-שם הצהרת בלפור. הכוונה היא בעיקר ל"צַבָּר" (סבּר'ה) – לצעיר הארץ-ישראלי הפורח בעיר העברית הראשונה, ולמרבה האירוניה דווקא את שמו הוגים בהגייה מלעילית-גלותית. ומשולב כאן גם המדרש הידוע על מלאך המכה בעשב וקורא לו "גְּדַל!" (בראשית רבה י: ו).


השיר מסתיים במילים: "אִם הִצְלַחְנוּ לִבְנוֹת מִגְדָּלִים בָּאֲוִיר, / עוֹד נַצְלִיחַ לַחְצֹב רַכָּבוֹת בַּסֶּלַע". הצירוף "רכבות בסלע" הוא הומונים (כמעט) של הצירוף הטבעי והמוּכּר "רקפות בסלע". הטבע והציוויליזציה מתמזגים בו בכעין אוקסימורון אלתרמני שרבים כמוהו מצויים בשירי "כוכבים בחוץ".


יש להניח שהמילים "וּבָרְחוֹב – רְוָחָה" מתכתבות עם "וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ" (תהלים קמד, יד). אף מותר כמדומה להניח שבמילים "אִם הִצְלַחְנוּ לִבְנוֹת מִגְדָּלִים בָּאֲוִיר" כִּיוון אלתרמן למגדל שהוקם לתערוכת "יריד המזרח" בתל-אביב (1933) שעליו התנוסס לוגו "הגמל המעופף" (שגם לו יש יש מקור תלמודי). כך רמז אלתרמן שהעיר כולה, שמתוארת כאן עם גמלים ועם מגדלים באוויר, מקורה באוּטוֹפּיה הרצלאית שהפכה חלומות באספמיא למציאוּת בת-קיימא (והרי ספרו של הרצל "אלטנוילנד" תורגם ל"תל-אביב" לפני היות העיר).


משנת 1934 ועד ימינו חלפו כתשעים שנה, אך בימים אלה – 126 שנה אחרי הרכבת התחתית של בוסטון – הראשונה ברחבי יבשת אמריקה – מתחילה לפעול גם בעיר תל-אביב רכבת תחתית. ממש אחרית הימים...


Comments


bottom of page