כי אין יודע נתיב הרוח

'הבריכה' כפואמה היסטוריוסופית

פורסם: על שפת הבריכה - הפואמה של ביאליק בראי הביקורת (ערכו עוזי שביט וזיוה שמיר) הקיבוץ המאוחד, 1995


...התבוננות מקפת בסבר יער-הפירושים, שנשתרג במרוצת המאה העשרים סביב 'הבריכה', תגלה בו צומת-דרכים, שממנו מתפלגים שני כיוונים מנוגדים: הכיוון הליטראלי-מוחשי והכיוון ההגותי-מופשט, יש התופסים את היצירה מצדה הגלוי לעין, ורואים בה תיאור-טבע קונקרטי ממאגר חוויות הילדות והנעורים של המשורר. ולחלופין, מוסכמה ספרותית אימפרסונלית, שנתגלגלה מאוצר הדפוסים והאימאז'ים של שירת הטבע האירופית, ונעשה בה שימוש אישי ומקורי , לעומתם, יש הנוטים לתפוס את 'הבריכה' מצדה המופשט, ולראות בה פואמה הגותית ייארס פואטית", הממחישה - באמצעות משל פשוט ובהיר על בת-עין (מקור מים, בבת-עין), שהמראות נקלטים בה ומשתקפים בתוכה - את חידותיו הסבוכות של עולם היצירה, האחרונים מעמידים אפוא במרכז את צדה האינטלקטואלי הסמלי של היצירה, ובשוליים את תיאור-הטבע בעל המלאות הריאליסטית, תוך שהם מעניקים לפשט הנגלה ממדים של מעטה חיצוני בלבד את ארבעת המצבים, שבהם שרויה הבריכה - בבוקר, בליל ירח, ביום סערה ובשחר - מבארים הפרשנים האידאיים כהמחשה וכהמחזה של סגנונות שונים או של אופני-חיקוי שונים באמנות, ולא כמראות-טבע מן המציאות הפשוטה... לחצו לקריאה בקובץ PDF


פוסטים קשורים

הצג הכול

Bialik's Stories from Texture to Context (Lecture circa 1998) (possible errors in text due to conversion from old files) My topic - Bialik's stories from texture to context - is a condensation of a 30