'המרובעים' של עמיחי: מחוץ לקופסה

הרצאה במושב החגיגי של "פרס עמיחי"

משכנות שאננים, ירושלים 28.12.2022.

ערב טוב,

בזמן הקצר העומד לרשותי אומַר משהו על ה"מרובעים" (או ה"רובאיאת" כפי שהם נקראים במקור הפרסי העתיק). מדובר בשירים קצרים בני ארבע שורות, שכל אחד מהם חורז א.א.ב.א, והם מתמקדים בנושאים הגותיים על החיים ועל המוות, בנוסח קוהלת. מי שהמציא אותם היה מתמטיקאי פרסי בשם עומאר חַ'יאם (יש ההוגים את שמו "כַּיאם"), שהיה גם אסטרונום, פילוסוף ומשורר.

במאה התשע-עשרה, בעיצומה של התקופה הרומנטית, תורגמו ה"מרובעים" של עומאר ח'יאם לאנגלית בידי אדוארד פיצג'רלד שהעניק לז'נר הזה גוון מודרני ובמאה העשרים הוא התאים במיוחד לדרישות הזרם האקזיסטנציאליסטי שהתפתח במערב אירופה והתמקד במשמעות החיים.

מדוע פנה סופר כדוגמת פיצג'רלד להחייאת הרובַּיאת? למיטב הבנתי מדובר יוּבל צדדי של זרם אדיר ממדים, הזרם האוריינטליסטי, ששטף את מערב אירופה בסוף התקופה הרומנטית (לא רבים יודעים אך המשורר רוברט בראונינג, למשל, ידע עברית והיה בקי בשירה העברית של "תור הזהב בספרד" בזכות קשריה עם השירה הערבית).

אף לא רבים יודעים שהמקַמות של אלחרירי, שהמשורר העברי אלחריזי הלך בעקבותיו, תורגמו במאה התשע-עשרה לגרמנית על-ידי פרידריך ריקֶרט, והתרגום השפיע בגרמניה על ההומור במעשיות המחורזות לילדים. באמצעות המשוררת והציירת תום זיידמן-פרויד, אחייניתו של זיגמונד פרויד, שכָּתבה לילדים ואיירה את יצירות ביאליק ועגנון לילדים, חִלחל סגנון המקאמה ליצירתם של שני הסופרים הגדולים האלה. ביאליק ועגנון כתבו זה לזה מכתבים משועשעים בסגנון המקאמה, סגנון שאליו הגיעו למרבה האירוניה דווקא דרך הגרמנית (הגם שהם הכירו כמובן גם את המקאמות של אבן-עזרא).

אכן, בעברית יש לנו כותבי "מרובעים" רבים – מאבן-עזרא בן תקופתו של עומאר חַיאם ועד