הבלש העברי כיליד הארץ
עודכן: 8 ביוני
פורסם: מעריב , 16/06/1989
( טקסט מלא בהמשך הדף )
...אחד הכותבים הצעירים של ה"בלשים" הללו "י' ארמון" (שותפו של 'י" מפרשי"), שפרסם גם בשם הבדוי "ארתור עורב" ("ארתור" משום שנולד ביום הצהרת בלפור, ו"עורב" על-שם יצירת הבלהה של אדגר אלן פו, אבי ה"בלש" האנגלי), הוא אבי. את סיפוריו קרא הילד נחמן, גיבור ספרו של חנוך ברטוב "של מי אתה ילד", והחביאם מתחת לכר מפחד עינם הבוחנת של הוריו . גם הורי, שחינכונו על מיטב הספרות, המקורית והמתורגמת, לא שיערו כלל, שבאין-רואה ילדיהם קוראים את הספרונים הללו, בעיניהם קרועות ובאישונים מורחבים, ולא את אגדות "ויהי יום" וסיפורי אנדרסן....
(טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים)
הבלש העברי כמהגר הונגרי וכיליד הארץ
תודתי לדוד גלעדי על תוספת-המידע המאלפת, הכלולה בתגובה לרשימתי "הבלש העברי מכה שנית" (מוסף זה, 26.5.89). אך אם בתוספות ובתיקונים עסקינן, אזי יש אולי מקום לאזן את התמונה, העולה מדבריו, ולהעיר עליהם כדלקמן: אמנם, בין ספרוני ה"בלשים" של שנות השלושים רב היה חלקו של החומר המתורגם מן הלעזים, וכאן אכן בלט חלקם של עולי הונגריה, שהביאו עמם - אולי בהשפעת הלכי-רוח אנגלופיליים ששררו בארץ מוצאם - נטייה בולטת אל סיפורת המתח והתעלומה, ששורשיה נעוצים בסיפוריו הקצרים מקפיאי-הדם של אדגר אלן פו, אבי הז'אנר הבלשי. כהנחת דוד גלעדי, מהגרים אלה פנו אל הסיפור הבלשי גם משום שהיה אפיק ביטוי מוכר ונוח באופן יחסי, שהקל עליהם ועל קוראיהם, העולים ממזרח-אירופה, את ההתאקלמות בלוואנט החם וההומה.
אולם, במקביל, צמחה גם חבורה של כותבים "צברים" צעירים, זריזי עט ועתירי דמיון, שפנו אל הז'אנר משום שקצה נפשם בספרות העברית העמוסה של תכנית הלימודים ושסבלו מן הספרותיות היתרה של עגנון, הזז וממשיכיהם. את סיפוריהם פרסמו בשמות בדויים: ביניהם היו "י' מפרשי" - הוא ישראל ז'גל, שכתב סיפורי-תעלומה מסמרי-שיער ומקפיאי-דם, שחידתם נתפענחה רק בעמוד האחרון, ושפעל עם שותפו "י' ארמון" תחת השם "ספריית המסווה" "עזר כרמיאלי" - הוא העיתונאי אליעזר כרמי, מתרגמם של כתבי צ'רצ'יל "שולמית עפרוני" - הוא העיתונאי אביעזר גולן "ד' אריאלי" - הוא העיתונאי דוד קרסיק, שערך שנים רבות את שבועון 'לאישה'.
בתחילה עבדו כל אלה תחת קורת-גג אחת - "ספריית המאה העשרים". אחר-כך נתפלגו - חלקם נשארו בדפוס 'מוזס' - מקום הולדתו של עיתון 'ידיעות אחרונות' - וחלקם עברו לדפוס 'ארץ' - מקום הולדתו של עיתון 'על המשמר' ושל השבועון 'תשע בערב', בעריכת אורי קיסרי (שקירב לעיתונו את העיתונאי ה"חרזן" נתן אלתרמן, שאיש לא שיער אז את שיעור קומתו ואת מידת גאוניותו). פרטים אלה ידועים לי לא מתוך שטרחתי וחקרתי את תולדותיו של הבלש העברי, אלא מ"ידע אישי": אחד הכותבים הצעירים של ה"בלשים" הללו, "י' ארמון" (שותפו של "י' מפרשי"), שפרסם גם בשם הבדוי "ארתור עורב" ("ארתור" משום שנולד ביום הצהרת בלפור, ו"עורב" על-שם יצירת הבלהה של אדגר אלן פו, אבי הבלש האנגלי), הוא אבי. את סיפוריו קרא הילד נחמן, גיבור ספרו של חנוך ברטוב 'של מי אתה ילד', והחביאם מתחת לכרו מפחד עינם הבוחנת של הוריו. גם הוריי שחינכו את ילדיהם על מיטב הספרות, המקורית והמתורגמת, לא שיערו שבאין-רואה הם קוראים את הספרונים הללו, בעיניים קרועות ובאישונים מורחבים, ולא את אגדות "ויהי היום" ואת סיפורי אנדרסן.