"האביר" מסיפורי קנטרברי

לפנינו קטע מתוך סיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר, הדורש בשבח האביר אמיץ הלב, שעלילות גבורתו מקיפות ארץ ומלואה וגם גינוניו ללא רבב הם. נביא את תיאורו באנגלית מודרנית:

A knight there was, and he a worthy man,

Who, from the moment that he first began

To ride about the world, loved chivalry,

Truth, honour, freedom and all courtesy.

Full worthy was he in his liege-lord's war,

And therein had he ridden (none more far)

As well in Christendom as heathenesse,

And honoured everywhere for worthiness.

At Alexandria, he, when it was won;

Full oft the table's roster he'd begun

Above all nations' knights in Prussia.

In Latvia raided he, and Russia,

No christened man so oft of his degree.

In far Granada at the siege was he

Of Algeciras, and in Belmarie.

At Ayas was he and at Satalye

When they were won; and on the Middle Sea

At many a noble meeting chanced to be.

Of mortal battles he had fought fifteen,

And he'd fought for our faith at Tramissene

Three times in lists, and each time slain his foe.

This self-same worthy knight had been also

At one time with the lord of Palatye

Against another heathen in Turkey:

And always won he sovereign fame for prize.

Though so illustrious, he was very wise

And bore himself as meekly as a maid.

He never yet had any vileness said,

In all his life, to whatsoever wight.

אַבִּיר הָיָה שָׁם, עֶלֶם חֲמֻדּוֹת הָיָה בְּאַיָּס גַּם, וּבְסָטָאלִי

אֲשֶׁר מִיּוֹם שֶׁבּוֹ לָמַד אוֹדוֹת בִּנְפִילָתָן, וּבְלֶב יַם הַתִּיכוֹן

סִדְרֵי הָאַבִּירוּת, אָהַב סוּסִים בְּרֹאשׁ הֲדַר צְבָאוֹת לַקְּרָב נָכוֹן.

אֱמֶת, כָּבוֹד וָחֹפֶשׁ, נִימוּסִים, טֵי"ת וָ"ו מַעֲרָכוֹת שָׂרַד חָסִין

שֵׁרֵת אֶת אֲדוֹנוֹ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב בְּשֵׁם הַדָּת לָחַם בִּטְרֶמִיסִין

כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת עַל סוּסוֹ רָכַב, וְגַם בְּדוּ-קְרָב אֶת אוֹיְבָיו נִצַּח

כֻּלָּם – מַאֲמִינִים וְגַם מִינִים אַבִּיר הַחֲמֻדּוֹת שֶׁאֵין לוֹ אָח

כִּבְּדו אֶת מִנְהֲגָיו הָאֲמִינִים. וָרֵעַ. עֵת עִם הַנָּסִיךְ מִבַּלְטִיָּה

בְּאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּה הָיָה, בִּנְפֹל עָרִים יָצָא לִכְתֹּשׁ אֶת הַמִּינִים בְּטוּרְקִיָּה

נָהַג לָשֶׁבֶת רֹאשׁ בְּמוֹעֲצוֹת שָֹרִים וְכָל שְׂכָרוֹ הָיָה תּוֹדַת מַלְכּוֹ

מֵעַל כָּל לְאֻמִּים בְּאֶרֶץ פְּרוּס, אַף שֶׁדָּגוּל הָיָה, נָצַר עַד כֹּה

בְּלַטְבִיָּה נִלְחַם וְגַם בְּרוּס. אֶת פִּיו, עָנָו הָיָה כְּנַעֲרָה בָּרָה

יוֹתֵר מִכָּל צַלְבָן בֶּן מַעֲלָתוֹ שְׂפָתָיו הֵן לֹא הִשְׁמִיעוּ גְּעָרָה

יָדְעָה גְּרַנָּדָה הַנְּצוּרָה אֶת אָלָתוֹ בִּימֵי חֶלְדּוֹ אַף פַּעַם לֹא דִּבֵּר סָרָה אוֹדוֹת

הָיָה בְּאַלְגָּ'זִיר, בְּבֶּל מָארִי, רֵעָיו, אָכֵן הָיָה הוּא עֶלֶם חֲמֻדּוֹת.

תרגום: זיוה שמיר