דיוקנו של אלתרמן כמשורר המודרנה
עודכן: 14 במאי
ידידיה יצחקי על "עוד חוזר הניגון"
פורסם: ידידיה יצחקי , עתון 77 , דצמבר 1989
מבין הפנים הרבות כהן מתגלה שירתו של אלתרמן, בחרה זיוה שמיר, בספרה החדש, לעסוק בגילויי המודרניזם שבה בעיקר. המודרנה הוא מושג חמקמק שאיננו נתפס להגדרות כלשהן, ואף איפיונו, גם אם איננו חד-משמעי, אינו קל כל-עיקר , שכן זהו מושג-גג המכסה תופעות רבות ושונות באמנות המאה העשרים, מהן נוגדות וצרות זו לזו, שהמשותף להן בעיקרו של דבר הוא, בדחייתן של מוסכמות המאה התשע-עשרה. טוב עשתה שמיר לכן, שלא נתפתתה לקבוע בפתח סיפרה "מודרניזם מהו", אלא ניסתה למצוא את איפיוני המודרניזם האינדיווידואלי שבשירת אלתרמן, על המשותף לה ולשירתם של בני דורה, של שלונסקי במיוחד, ועל השונה והייחודי שבה, תוך הישענות ראויה לשבח על מחקרים של קודמיה בנושא זה. בתת-פרקים קצרים ממקמת שמיר את התופעה הקרויה "מודרניזם" מבחינה היסטורית ורעיונית, ומביאה כמה וכמה דיעות המבקשות למקם, כך או אחרת, תופעה זו בהיסטוריוגרפיה של התרבות האירופית בכלל, ושל התרבות הארץ-ישראלית בפרט. במקום אחר היא בודקת את יחסן של כמה אסכולות במודרניזם האירופי אל לשון השיר, אך כאמור, אין היא מנסה לעשות את הבלתי-אפשרי - להגדיר את המושג ולאפיין אותו באיפיונים כוללים...