גיבור תרבות

על ד"ר יצחק נוי (29 באפריל 1942 – 19 במאי 2022)


את יצחק נוי הִכּרתי רק לאחרונה. ליתר דיוק, פעם אחת ראיתיו לפני שנים רבות אצל ידידה משותפת, המשוררת מיכל סנונית, שערכה לנו ארוחת ערב נהדרת בביתה היפה בתל-אביב, לא הרחק מהים. קולו הרועם רעם שבעתיים למשמע בדיחה טובה, והשיחה סביב השולחן קלחה בלי שבריר דקה של היסוס. בשנים האחרונות שמעתי בקביעות את תוכניות "שבת עולמית", אך לא חלמתי להתראיין בהן, כי הנושאים היו בדרך-כלל נושאים היסטוריים מתולדות היישוב.

ואולם, יום בהיר אחד קיבלתי ממנו שיחת טלפון, שבָּהּ הציע לי איש הרדיו הוותיק והמוערך להתראיין אצלו על ספרי "אבני ח"ן – מאוצרות לשונו של ביאליק" (2021), שהגיע לידו ותוך זמן קצר זכה למהדורה שנייה. הודיתי לו על הפנייה, וסוכם שבעוד שבועיים-שלושה נדבר שוב. למחרת צלצל שוב הטלפון, ולהפתעתי קיבלתי מיצחק נוי הצעה שאי-אפשר לדחותה: "אם תסכימי להתראיין מחר", אמר לי, "תהיה זאת אחת מהשיחות המשודרות בחגים – לא עם שלושה משתתפים, אלא אתך בלבד. שעה שלמה". בחשש-מה החלטתי להרים את הכפפה.


קשה להאמין כמה תגובות הגיעו אליי אחרי שידורה של התוכנית. לתוכניות הפופולריות של יצחק נוי היו בשנים האחרונות מאות אלפי מאזינים בארץ ובעולם, שעקבו אחר דבריו שעתיים תמימות כל שבוע. הוצפתי אפוא בטלפונים ובמיילים, וגם בדרישות-שלום שהגיעו מידידים הנמצאים כבר שנות דור מעבר לים, וכבר הספקתי לשכוח אותם. כולם סיפרו לי שהם מאזינים קבועים של התוכנית המצוינת הזאת.


אחרי חודשים אחדים יזם יצחק נוי תוכנית על ביאליק, שבָּהּ השתתפו גם תלמידי רוני סומק, שהוא היום מורה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים, וד"ר מוטי זעירא, מנהל מדרשת "אורנים". גם תוכנית זו זכתה לתגובות רבות עד מאוד. לדעתי, התוכניות של יצחק נוי הצליחו לרכוש את אימון הציבור, כי הוא לא "ירד אל העם", כמקובל אצלנו בכלי התקשורת, שוחרי ה"רייטינג", אלא העלה את העם אליו. לא פעם הוא "הבין בחומר" לא פחות מן המרואיין, אך הִטה לכל אחד אוזן קשבת, ואִפשר לכל אחד להופיע לפני הקהל במיטבו. מתברר שחרף כל תוכניות ה"ריאליטי" למיניהן, ושאר מאכלי הפיגולים שכלי-התקשורת מגישים לנו השכם והערב, גם תוכנית-איכות יכולה לרתק את הקהל הרחב ולִזכות ב"רייטינג" המיוחל.


ואז הזדמן לי לפגוש את יצחק נוי פנים אל פנים בתוכנית רדיופונית וטלוויזיונית ארוכה שערך יוסי אלפי בתאטרון גבעתיים. שלפתי מהתיק ספר חדש, שיצא אך תמול-שלשום, ורשמתי עליו הקדשה יפה. לא עברה אלא שעה קלה, וכבר ראיתי שיצחק נוי הספיק לקרוא שני פרקים תמימים, וכבר היו לו שאלות רלוונטיות הנוגעות לתכניהם של הפרקים האלה. יכולתי להיווכח מה כושר הקריאה שלו, ועד כמה הוא מסוגל להעמיק בקריאה כה מהירה. אין מה לומר! תופעת טבע בלתי מצויה! כל אחד מכיר את המושג "carnivore" (טורף בשר), אך ישנו גם המושג הלטיני bibliovore (טורף ספרים), שהתאים ליצחק נוי יותר מן המושג העברי המקטין "תולעת ספרים". יצחק נוי היה אוחז בספר, והדפים היו בורחים מתחת ידיו. סקרנותו הייתה עצומה ובולעת-כול.


נדברנו שבאמצע אפריל 2022 אשתתף בתוכנית נוספת, במלאת מאה שנים ליוזמתו של ביאליק לתרגם לעברית את הקוראן, שאותה הפקיד המשורר בידי ידידו הצעיר יוסף-יואל ריבלין, יוזמה המעידה על יכולתו המופלאה של ביאליק להקיף עולם ומלואו. התוכנית לא התקיימה, כמובן. מעורכו הנאמן, איתי בחור, שמעתי על מהלך חיים שלם שנעצר ברגע אחד, כמעט ללא התרעה מוקדמת.


שוב, הרמתי את הכפפה, וכתבתי לבקשת העורך ללא דיחוי את הכיתוב לעטיפה האחורית של הספר "אחת הבנות" – ספרו האחרון של יצחק נוי. הספר הופק במהירות שיא, ויצחק נוי הספיק לאחוז בידיו את הספר המוגמר כשבועיים לפני שעצם את עיניו לנצח. קולו העז והבוטח ממשיך בשבועות האחרונים להישמע בימי שבת בבוקר מעל גלי האתר...

זיוה שמיר

 
עטיפתו האחורית של הספר "אחת הבנות" - ספרו האחרון של יצחק נוי - לרכישה באתר ההוצאה

"זהו סיפור חיי הנישואים של צעירים מצליחנים, בנים למשפחות ידועות ועתירות־ממון, שחתונתם כונתה בשבועון 'העולם הזה' בכינוי 'חתונת השנה'. הרומן פותח במעשה אלימות קשה ותמוהַּ של בתם הגימנזיסטית. רק במהלכו מתברר מה פשר הזעם המשתולל בנפשה של נערה כה יפה ונבונה, שאינה חסרה דבר מן הבחינה החומרית.

כל עורך בעיתונות הכתובה והמשודרת יודע זאת היטב: הקהל משתוקק לשמוע על הנעשה מאחורי הקלעים של משפחות כה עשירות ונוצצות, המככבות במדורי הרכילות. על־פי־רוב מתגלה ש'בחוץ זהב, בפנים מסואב', כדברי הפתגם הגרמני. גם כאן מתגלה שאין לגיבורים שמץ של חן וחסד ורחמים; שאין ליצרים גבולות ומגבלות.

האין בשמות הגיבורים (לוטי, הרן, מילכה, אמנון, תמר, ועוד) רמז לאותם מעשים אנרכיים ושוברי טאבו המצויים כבר בסיפורי המקרא? האין 'סדום ועמורה' של ימינו המשך ישיר של סיפורי קדומים, אפופי ערפל מיתולוגי? למקרא תיאור המפגש בין מנהל הגימנסיה לבין האם ובתה המרדנית העומדת כאילו הפכה לנציב מלח, דומה שאין זו השערה בעלמא.

חרף נושאיו הקשים 'אחת מהבנות' הוא רומן מושך. במרוצת קריאתו דף רודף דף. הכול קולח באופן שוטף ומרתק עד מאוד. ספר חובה למתעניינים בהיבטים החברתיים והפסיכולוגיים (האישיים, המשפחתיים והקולקטיביים) של חיינו הקפיטליסטיים כאן ועכשיו."

 
ראיונות של ד"ר יצחק נוי עם פרופ. זיוה שמיר במסגרת התכנית "שבת עולמית" ברדיו כאן-ב'