אין קץ לחכמה ואין כסיל לקישוט

על שירו של אלתרמן "מקרה הכסיל והחכם" ("שמחת עניים")

פורסם: מאזנים /1, אפריל 2002


...בשנים אלה החל אלתרמן להתפכח מן האסתטיציזם המלוטש של "אסכולת שלונסקי", אשר בא בעבר לידי ביטוי בחזותם החיצונית של שירי "כוכבים בחוץ"(1938) שלו עצמו, והבין אל-נכון כי אין בו עוד מענה ראוי לאירועי הימים הנוראים. הוא חש כי הערכים הקוסמופוליטיים של בני האסכולה, שאינם מזדהים עם צרת העם, מתנפצים במפגש עם קרקע המציאות, ו"בשעה זו" של מאבק לחיים ולמוות אין המשורר יכול להתגדר במגדל השן של האמנות הצרופה - להסתפק בכתיבת שירים , בעלי קסם היפנוטי של "אמנות לשם אמנות". שומה עליו לנטוש לאלתר את האסתטיציזם הססגוני וחסר המחויבות , פרי עטו של משורר "גולה"המתריס כנגד הממסד והחברה, ללבוש בגדי חאקי חדגוניים ולהשתתף במאבק על עצמאות ישראל... לחצו לקריאה בפורמט PDF