איך שיר נולד ואיך הוא זוכה לחיי נצח?
בעקבות פטירתו של יהונתן גפן (1947 - 2023)
פעם, כששְׁבוּע הספר היה באמת ובתמים "שְׁבוֹע הספר" ולא מִבצע הנחות המתמשך על פני כל ימות השנה, הלכתי בין הדוכנים של "כיכר מלכי ישראל", הקרויה היום "כיכר רבין". כשקניתי ספר בהוצאת "דביר", קיבלתי אותו בשקית ניילון נאה, שמצִדהּ האחד התנוססה תמונתו של חיים-נחמן ביאליק, ומצִדהּ השני – תמונתו של יהונתן גפן. היה זה אחד הרגעים בחיי שבהם חשתי שכבר איני שייכת לעולם הסובב סביבי; שסולם הערכים האסתטיים שלי שייך לעולם שכבר אינו קיים. חוויה דומה חשתי כשרשמתי את ההוראות לבחינת סוף השנה לתלמידיי במרכז הבין-תחומי ("אוניברסיטת רייכמן"), ואיש מהם לא העתיק אותן מהלוח. כמאה טלפונים ניידים נשלפו חיש-קל מכיסי התלמידים ומתיקיהם, וההוראות המורכבות, שנכתבו על הלוח ברוב עמל, צולמו ממנו בשבריר של שנייה.
מה לחיים-נחמן ביאליק וליהונתן גפן? היום, כשנודע למרבה הצער דבר פטירתו של יהונתן גפן, שאלתי את עצמי אם יש קשר כלשהו בין שני המשוררים האלה שהוצאת "דביר" שמה אותם בכפיפה אחת? האחד הוא גדול המשוררים העברים בכל הדורות, והשני פזמונאי – מחברם של שירי "הכבש השישה-עשר" (שבזכות מילותיהם, וכן בזכות הלחנים הנפלאים של יוני רכטר והביצוע החד-פעמי של גידי גוב, יהודית רביץ ודייויד ברוזה) היו לאחד מפסי-הקול האהובים על ילדי ישראל? למעשה הקשר רופף למדיי, ועם זאת – גם שירי הילדים של ביאליק וגם אלה של יהונתן גפן יישארו לדעתי קבועים ברפרטואר הלאומי לדורות רבים.
למה? הבה נתבונן בשיר "האַרְס פואטי" הידוע "איך שיר נולד?" ("אַרְס פואטיקה" היא אותה אמנות המתבוננת בעצמה וביוצרה והמשחזרת את תהליכי היצירה), ונוכל להבין מדוע שיר קצר ופשוט-לכאורה זה שלפנינו הוא שיר שמרבים לצטט ממנו ולהשמיע אותו מעל גלי האתר, ללמדו במערכת החינוך לשלביה, להדפיס אותו במקראות ולבצעו במופעים שונים לילדים ולנוער:
אֵיך שִׁיר נוֹלָד?
כְּמוֹ הַצְּחוֹק
זֶה מַתְחִיל מִבִּפְנִים
וּמִתְגַּלְגֵּל הַחוּצָה.
אֵיך שִׁיר נוֹלָד?