top of page

אחד אחד ובאין רואה

מובאות מיצירת ביאליק בשירת אלתרמן


א. מתקפת הצעירים על ביאליק – האיש ויצירתו

בימי עלומיו של אלתרמן מִתקפה נגד יל"ג וביאליק – ה"יכין" וה"בועז" של השירה העברית בת הדור החולף – הייתה סימן מובהק של השתייכות לחוגי המודרנה. הימנעות ממנה הייתה נתפסת בחוגים אלה כגילוי של שמרנות רֵאקציונית המתנכרת לצורכי ההוֹוה המתהווה. עיון ביצירותיו המוקדמות של אלתרמן מלמד שבניגוד לרוב חבריו, שהִפנו עורף לספרות ה"קלסית" ילידת הגולה, הִרבּה המשורר הצעיר לצטט מיצירת ביאליק וראה בה טקסט "קנוני" חשוב ואהוב שיש לשמור עליו מכל מִשמר. למעשה הוא היה היחיד (בקרב חבורת המודרניסטים הצעירים שהסתופפה סביב הנהגתו של אברהם שלונסקי), שסירב להיגרר למתקפה היזומה של אבי ה"אסכולה" נגד יל"ג וביאליק, אף העז ולצטט מי