אומרים אהבה יש בעולם

שמחה סיאני, שי"ח אוהבים (ממבט שני), ירושלים 2015.

פורסם: מאזנים /5 גליון פ"ט , אוקטובר 2015


שמחה סיאני היא סופרת בעלת כישורים טבעיים לספר סיפורים עממיים, הארוגים וכרוכים בחוויותיה האישיות. מאזיניה נשארים פעורי פה מול כישרונה ללכוד את תשומת לִבּם, להפעיל את דמיונם ולהפוך את היום יומי לחגיגה מופלאה של מראות, טעמים וניחוחות. אילו הגיעה ללימודים אקדמיים בשנות העשרים לחייה, היא הייתה מן הסתם מתמקדת בחקר ספרויות העמים, ואולי אף הופכת לחוקרת פולקלור מן השורה הראשונה. החיים הביאוה להתמחוּת אקדמית בגיל מתקדם, ואף-על-פי-כן ניכּר כישרונה המחקרי, פרי סקרנותה והתלהבותה, על כל צעד ושעל, והוא שהביאהּ לעריכת הקובץ שלפנינו.


באנתולוגיה שי"ח אוהבים ליקטה שמחה סיאני וערכה יצירות ומאמרים בנושא האהבה שכל קורא יפיק מהם הנאה (ובמקביל, הקובץ מרים אף תרומה נכבדה לחקר הספרות העממית). מצד אחד, יש בקובץ מאמרים כדוגמת מאמרה של פרופ' אילנה רוזן, העוסק בסיפורי שידוכין ונישואין ומנהגי חיתון שבין קֶדם לקִדמה, או בין מסורת למודרניות (מאמר המסתמך על ריאיונות ועדויות השמורים באסע"י - ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי, מורהּ האהוב של שמחה סיאני), או מאמרו של פרופ' יהודה ליבס על מוטיבים של אֶרוס בשירתה של ספפו. מצד שני, יש בו סיפורים דוקומנטריים-למחצה, כגון סיפורו של יהודה זיו על "אהבת השם" (כאן הכוונה לאהבה למתן שמות לאתרי ירושלים), או סיפורו מכמיר-הלב של משה גרנות על אהבת אם לעולליה. בצִדם ימצא הקורא מאמרים של פרופ' יחיאל שיינטוך, ד"ר צבי מלאכי, פרופ' שלום צבר, מר יצחק גנוז, פרופ' חוליו בן-שמואל, ד"ר יואל פרץ ומר רמי א' בר-גיורא. העורכת טרחה והוסיפה משלה תקצירים מאירי-עיניים. זהו ספר על אהבה, שנאסף והופק באהבה גדולה לנושא האהבה בפרט ולספרות העממית בכלל.


אהבה ומוות – אֶרוס ותנטוס – הם הנושאים בה"א הידיעה של הספרות לדורותיה, ומבין שניהם האהבה היא כמובן נושא פופולרי, רחב ורב-אנפין ממשנהו. חידת האהבה – או "דרך גבר בעלמה" – תישאר "חידה עולמית" כדברי המשורר הלאומי, ששאל "מה זאת אהבה?" והודה באוזלת ידו לפענח את החידה. אף שמחה סיאני אינה טוענת שהגיעה לפתרון תעלומות האהבה, אך ספרה – כדברי משה גרנות – "פותח צוהר לכל פלאיה וסודותיה של המתנה הגדולה הזאת שהטבע העניק לאדם". זהו ספר המשלב האוצר בתוכו ידע ומידע, אך ניתן לרוץ בו ולהפיק ממנו הנאה חושנית, ולא הנאה אינטלקטואלית בלבד.


שמחה סיאני היא בתו של סופר סת"ם, ומאביה למדה את אמנות הכתיבה הקישוטית. ספרה עשוי מעשה מחשבת: למן הטיפוגרפיה, האיורים והתמונות הצבעוניות, ועד לפתגמים ולמכתמים המשובצים בין הפרקים. על העטיפה ענק של כסף משובץ באבני טורקיז, מעשה-פיליגרן של צורף יהודי שיצר את התכשיט עבור נשות חצר המלכות בצנעא, בירת תימן. בענק משולבים לבבות ויונים: הלבבות הן משכן רגשות האהבה והיונים רומזות לפסוקי שיר השירים – שיר האהבה הגדול ביותר בספרות העולם: "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף-עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה. [...] הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ [...] דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.  רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל-אֲפִיקֵי מָיִם". אכן, מימי קדם ועד לימי הקִדמה המודרנית לא נכתבו שורות כה יפות וכה אלמותיות על האהבה – מדוויה ומנעמיה.