top of page

היה רע לתפארת

על שירו של ואלאס סטיבנס "מלך הגלידה"


פורסם: חדשות בן עזר (תרגומי שירה: מסע במרחבי תבל) , גליון 1701 , 29/11/2021


חדשות בן עזר 1701
.pdf
Download PDF • 79KB



שירו של ואלאס סטיבנס "מלך הגלידה" (לצורך המשקל המרתי את ה"קיסר" ב"מלך") הוא מן השירים הנודעים במודרניזם האנגלו-אמריקני. האני-הדובר מצַווה כאן על עצמו ועל סובביו לערוך סדרה של פעולות בהולות. לשם מה? אולי לקראת סעודת ההבראה של האישה המתה מן הבית השני? אולי לקראת טקס הקבורה שלה? ואלאס סטיבנס, כדרכו, משאיר את החידה בעינה, ללא פתרון


השיר מעמיד זה מול זה את האיש השרירי מן הבית הראשון עם פגר האישה המוּכּה המתוארת בזלזול בבית השני. האם האיש השרירי, שחובט את גושי החלב, הוא זה שהפעיל את האלימות שהביאה למותה של האישה? השיר אינו מתפענח בנקל. להפך, הוא גדוש בפערים ובביטויים רב-משמעיים, המקשים על הפירוש ועל התרגום.


דבר אחד ברור: עולם שבּוֹ המלך האחד והיחיד הוא "מלך הגלידה" הוא עולם ווּלגרי, צעקני וריקני שבּוֹ איש הישר בעיניו יעשה. ואכן, לפנינו עולם חסר תכלית וחסר תוחלת, שהפרדוקסים בו מרובים: הגלידה אמנם מתוקה, מושכת וערבה לחיך, אך היא קִצרת מועד ונמסה בנקל. שלט פרסומת המכריז "קיסר הגלידה", הוא שלט פומפוזי כמו כל תרבות ה-overstatement האמריקנית. הוא מגחיך את מוכר הגלידה המנסה לשווא לשַׁוות לעיסוקו הטריוויאלי מין תפארת מדומה.


וכך גם כל המתואר בשיר שלפנינו המתאר מציאוּת בוטה ושוביניסטית, שבָּהּ האישה אינה אלא חפץ: הקְצפַת גושי החלב הגדולים, שאינם מעוררים תיאבון, כדי להָפכם לגלידה נחשקת; היחסים חסרי העידון ש"בינו לבינה"; הבית המוזנח שבבית השני; תיאור האישה המתה שפעם רָקמה את מצעי המיטה במו ידיה וחלמה על עתיד מתוק: על ציפורי גן-עדן, ארציים או שמימיים. עכשיו הכול כאן ירוד ומסואב עד לזרא, כמו מכונית אמריקנית גדולה ומפוארת משנות החמישים, שנראתה פעם, כשיצאה מפס הייצור, כמו מטוס או כמו ספינה, אך בָּלתה והתיישנה במהירות רבה יותר מכל "חיפושית" או מיני-מיינור אירופית.


The Emperor of Ice-Cream

Wallace Stevens


Call the roller of big cigars,

The muscular one, and bid him whip

In kitchen cups concupiscent curds.

Let the wenches dawdle in such dress

As they are used to wear, and let the boys

Bring flowers in last month's newspapers.

Let be be finale of seem.

The only emperor is the emperor of ice-cream.


Take from the dresser of deal,

Lacking the three glass knobs, that sheet

On which she embroidered fantails once

And spread it so as to cover her face.

If her horny feet protrude, they come

To show how cold she is, and dumb.

Let the lamp affix its beam.

The only emperor is the emperor of ice-cream.



מלך הגלידה / ואלאס סטיבנס


תִּקְרָא לְזֶה שֶׁמְּגַלְגֵּל עֲלֵי סִיגָר גְּדוֹלִים,

זֶה, הַשְּׁרִירִי, תַּגִּיד לוֹ שֶׁיַּחְבֹּט

בְּתוֹך כּוֹסוֹת גְּדוּשׁוֹת גּוּשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁל תַּאֲוָה.

הַרְשֵׁה לַבַּחוּרוֹת לָלֶכֶת בִּשְׂמָלוֹת

כְּמוֹ שֶׁבָּא לָהֶן, תֵּן לַבָּנִים

לָתֵת לָהֶן פְּרָחִים בְּתוֹךְ נְיָר עִתּוֹן יָשָׁן וּמְשֻׁמָּשׁ.

תֵּן לַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית לִכְבֹּשׁ אֶת זוֹ שֶׁתַּ'פָּנִים מַעֲמִידָה.

כַּיּוֹם הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד הוּא מֶלֶךְ הַגְּלִידָה.


קוּם קַח מֵהַשִּׁדָּה הָעֲשׂוּיָה עֵץ אֹרֶן,

זוֹ שֶׁאִבְּדָה שְׁלֹשָׁה זִיזֵי זְכוּכִית, קַח תַּ'סָּדִין

שֶׁפַּעַם הִיא רָקְמָה עָלָיו שְׁלַל מְנִיפוֹת נוֹצָה,

וּפְרֹשׂ אוֹתוֹ עָלֶיהָ. תְּכַסֶּה בּוֹ אֶת רָאשָׁהּ.

אִם יִבְלְטוּ רַגְלֵי הַחַרְמָנִית, זֶה רַק יַרְאֶה כַּמָּה

צוֹנֶנֶת הִיא, כַּמָּה דּוֹמֶמֶת וּסְתוּמָה.

תֵּן זְכוּת כִּוּוּן לַמְּנוֹרָה שֶׁלְּצִדָהּ.

כַּיּוֹם הַמֶּלֶךְ הַיָּחִיד הוּא מֶלֶךְ הַגְּלִידָה.


מאנגלית: זיוה שמיר


ייתכן ששיר זה מראה בתיאורים קשים לעיכול איך אבד לאמריקה המצפן ואיך הידרדרה אל הווּלגריוּת הזולה (יש הטוענים שהשיר נכתב לא על ההזנחה והסיאוב במדינות הדרום של ארצות-הברית אלא על דרום אמריקה – כתגובה על מראות שראה סטיבנס בעת ביקורו בקובה).


ההידרדרות מתבטאת כאן, בין השאר, ביחסים בין המינים המשקפים עולם בוטה וזול שנתרוקן מערכיו. בין היסודות הגבריים אפשר לִמנות את הסיגר הפאלי מן האוקטבה הראשונה שמתאים לגבר השרירי המגלגל אותו, לתיאור הרגליים עם העור הקרני והמיוּבּל המציצות מתחת לסדין ולזרי הפרחים הזקופים שמביאים הנערים לנערותיהם.היסודות ה"נשיים" בשיר הם ספלי המטבח המעוגלים הגדושים בגושי חלב, המנורה המעוגלת, שידת העץ שאיבדה את כפתורי מגירותיה. ובמאמר מוסגר: השוואת תרגומים של שיר זה המצויה באינטרנט מלמדת שהיה מי שהבין לתומו שמדובר בשידה שנקנתה כמציאה (ב-"deal" – בעִסקה זולה), אך ה-"deal" שבשירו של ואלאס סטיבנס שלפנינו הוא סוג של עץ ( עץ אורן) המשמש לבניית רהיטים מתועשים – עממיים ופשוטים.


כאמור, הכול כאן מרופט ובלוי ומרמז על מציאוּת שחוּקה ההולכת לבית עולמה. התואר "horny", שניתן כאן לרגליים, פירושו גם "מיוּבּל" וגם "מיוחם". האם מדובר בסוף השיר באישה זקֵנה-בָּלה שמלאו ימיה למות, או באישה צעירה שאיבדה את חייה ב-crime passionel של גבר שרירי ואלים שנתקנא בה ובמחזריה? כל קורא יהרהר הרהורים מִשלו על עולם שבּוֹ ה"הדר" וה"פאר" של העבר נסתאבו כל כך ונעשו מצע שעליו משגשגות תופעות אלימות ומכוערות. וכאמור, ואלאס סטיבנס, כדרכו, משאיר את החידה בעינה, ללא פתרון. כל קורא ימלא את הפערים שבשיר כרצונו ולפי הבנתו.

bottom of page