מדוע תקף זך את אלתרמן, בעוד ששלונסקי יצא כמעט בלא פגע?
לא אחת תהיתי איך נטווּ אגדות סביב המתקפה של זך נגד אלתרמן. על מאמרו של זך "הרהורים על שירת אלתרמן" (1959) נכתבו סיפורים סותרים ונתהוו טעויות פרשניות רבות. קודם כול, מאמר זה, שהתפרסם ב"עכשיו" – ביטאון לא ידוע במיוחד של משוררי "דור המדינה" – הוצג על-ידי חבריו של זך כאות הפתיחה של המרד נגד אלתרמן. לאמתו של דבר המרד התחיל מעל דפי "אָלף" של רטוש ובני "התנועה הכנענית" כעשור לפני מאמרו של זך.1 מאמר זה של זך הוצג בדרך-כלל ככתב-אשמה נגד אלתרמן כמשוררהּ המובהק של חבורת "יחדיו" מיסודו ש


אותות פרֵדה שנטמנו במעמקי המגירה
על מאמר ושיר לא ידועים של אלתרמן שנכתבו על סף ניתוקו משלונסקי לאדיבה גפן – ביום חגךְ כל המתעניין בתולדות הספרות העברית, גם אם אינו חוקר ספרות, יודע ששלונסקי מָרד בביאליק וניסה למעֵט את דמותו. אכן, כאשר עלה "המשורר הלאומי" לארץ באביב 1924, לא קיבלוהו שלונסקי וחבריו הצעירים במאמרי ברָכה ובזרי-פרחים. להפך, גדול המשוררים נתקל כל יום בדברי גנאי ובביקורת נוקבת שנועדו לבזותו ולהסיר את הכתר מעל ראשו. המורדים הצעירים, בני חבורת שלונסקי, יצאו למסע תעמולה ברוּטלי, כדי לשכנע את


מאפלולי עד שפלולי
על תחדישיהם של סופרי ישראל כאשר עמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית למן עלייתו ארצה בשנת 1924 ועד מותו בשנת 1934, הוא החזיק במכתבתו מחברת שעליה רשם בכתב-ידו את הכותרת "חקר מילים", ובה אסף נתונים, המבוססים על השערותיו של פילולוג חובב, המעידים על התפתחות הלשון העברית מתוך שורשים-אחים. מרשימות השורשים, המצומצמות בהיקפן הנגלה אך הרחבות עד אין-קץ בהיקפן הסמוי, ניתן להבין איך נולדו בראשו של המשורר אחדות ממאות המילים שחידש בשפה העברית. ספרו של יצחק אבינרי "מילון חידושי חיים נחמן ביאלי


חֹדֶשׁ מַאי הָיָה. נָאָה מִכָּל הַמַּאיִים שֶׁיָּדְעָה אֵי-פַּעַם אִמָּא-אֲדָמָה
אלתרמן בשיר האביב המכאיב "אל תיתנו להם רובים" חודש מאי – שיאהּ של עונת האביב – הוא החודש האהוב ביותר בשירה האירופית בכלל, ובשירה הגרמנית בפרט. ידוע שירו של גיתה "שיר מאי" (Mailied) משנת 1771, שהולחן על-ידי בטהובן. ידוע גם שירו של היינה "בחודש מאי היפהפה" (Im wunderschönen Monat Mai) משנת 1827 שהולחן על-ידי שומאן. ה-Lied הקצר והאופטימי של היינה תורגם לכל השפות האירופיות ואף זכה לתרגומים אחדים לעברית, הגם שהמבנה הסטרופי שלו, המשקל השלישוני וסכמת החריזה (אבבב אבבב) מקשים עד מא


השקיעה של "שמש העמים" בראי הספרות העברית
במלאת 70 שנה ל"נאום הסודי" על פשעי סטלין שנשא חרושצ'וב ביום 24.2.1956 ביום 24 בפברואר 1956 נשא ניקיטה חרושצ'וב לפני משתתפי הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית נאום שהוקיע את פולחן האישיות של סטלין ופירט את השלכותיו על טיב החיים בבריה"מ. לשמירת סודיותו של נאום גורלי זה, שארך ארבע שעות ונודע בשם "הנאום הסודי", הוצאו מהאולם נציגי המפלגות הקומוניסטיות מרחבי העולם, לבל יוציאו את דיבת ברה"מ רעה, ונותרו בו רק הנציגים "המקומיים", חדורי המגמה הפטריוטית, שהגנו על שמה של בר


"זֶה קְרָב בַּאֲפֵלָה בֵּין רֶגֶב לְבֵין זֶרַע וְדֶבֶק יַד זֻלֵּיכָה בְּיוֹסֵף"
...מירה לא הייתה מאושרת בנישואיה, ונקלעה לפרשיות אהבים מזדמנות, שהידועה שבהן הייתה הרומן האסור שניהלה עם שלונסקי, חברו הטוב של בעלה..


על "הפתעתו" של שלונסקי שהעלתה דמעות-צער בעיני ידידתו
90 שנה להופעת ספר שיריה הראשון של לאה גולדברג "טבעות עשן" פורסם: ידיעות אחרונות, 10.1.2025 לקריאה ב-PDF כפי שפורסם בעיתון כשסיימה לאה גולדברג (להלן: ל"ג) את מסכת לימודיה האקדמיים, היא חזרה מגרמניה לבית-הוריה שבקובנה, נושאת בתיקהּ תעודת PhD בפילולוגיה שֵׁמית. בשובה הצטרפה לאינטלקטואלים צעירים, שהוציאו כתב-עת בשם "פֶּתַח", שיצא במקביל ל"כתובים", תוך שיתוף פעולה עם חבורת שלונסקי. הבולט שבהם היה א"ד שפירא (שפיר), שהקים לימים עם ישראל זמורה ונתן אלתרמן את הוצאת "מחברות לספרות". חב


מדוע עכשיו מותר לשיר?
לציון יום הולדתו של המשורר ב-6 במארס עיון בשיר "זֶמר" מאת אברהם שלונסקי השיר "זֶמר" (1945) מטובי השירים בליריקה ה"קנונית" של שלונסקי...


על לוליין מילולי ושמו שלונסקי
חגית הלפרין, "שלונסקי בארץ עוץ-לי-גוץ-לי", הוצאת רסלינג, תל-אביב, 2023, 127 עמ'. פורסם: ידיעות אחרונות, 7/7/2023 לקריאת המקור בקובץ PDF ב-1965 הוצג בתאטרון "הקאמרי" מחזהו של שלונסקי "עוץ-לי-גוץ-לי" (עיבוד מעשייה ממעשיות האחים גרים המתעלה כאן לדרגת יצירת-מקור), ונחל הצלחה אדירה. זו הפריכה את החשש המוקדם של התאטרון להשקיע במחזה שלא יכבוש את לב הקהל שכּן ה"מִילוליינוּת" השלונסקאית לא תתאים לילדים. גדולי המשוררים – מביאליק לחברי "אסכולת שלונסקי" – הלכו לשיטתו של קורניי צ


מה איכפת? לא איכפת!
במלאת 50 שנה למותו של שלונסקי (ביום 18 במאי 1973) האמת הביוגרפית שמאחורי פזמונו המבדח של שלונסקי "תה ואורז יש בסין" נוסח חדש של פרק מתוך...


חתן בראשית
לכבוד יום הולדתו החל ב-6 במרץ - פרסום מחדש של מאמר משנת 1978: "חתן בראשית - חמש שנים למות אברהם שלונסקי ושישים שנה לפרסום שירו הראשון" פורסם: מעריב , 12/05/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF


ישן עם גמזו במיטה
עמנואל בר-קדמא על נתן אלתרמן בן העשרים בפריז של שנות ה-30, מראיין את זיוה שמיר ומספר על היחסים עם המבקר חיים גמזו, וכולל פרסום 6 שירי נעורים גנזוים פורסם: ידיעות, 7/7/1989 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


ראשיתו של "מאזנים"
(נכתב בשיתוף עם חגית הלפרין) פורסם: מאזנים, מ"ח: 23-37, 1979 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) לחצו לקריאה בקובץ PDF (טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים) חגית הלפרין, זיוה שמיר ראשיתו של "מאזנים" במאמר זה, שנכתב בחסות מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל-אביב, הסתייענו רבות בחומר תיעודי מתוך ארכיון שטיינמן וארכיון שלונסקי שברשות המכון. כן נתונה תודתנו למכון "גנזים", שהעמיד לרשותנו חומר ארכיוני. א. בולמוס "כתובים" והקמת "מאזנים" עם בואו של ביאליק לארץ ישראל באדר תרפ"


אברהם שלונסקי - "יוצר הנוסח" של המודרניזם הרוסו-עברי
פורסם: מאזנים / 8 ע"ד מאי 2000 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) ...במסיבת רעים שנערכה ב-1938 לרגל הופעת "שירי המפולת והפיוס", תיאר אלתרמן את שלונסקי - פטרונו ומאשר דרכו באותה עת - כאיש שהבקיע בראשו פרצה בחומת השירה העברית, שניצבה עד להופעת שלונסקי כקיר איתן האטום בפני המשוררים הצעירים ("ובפרצה הזאת נכנסנו כולנו"). העזה זו של שלונסקי, שאלתרמן העלה אותה מתוך הכרת תודה כנה, עלתה כמשתמע לפורץ הדרך במחיר אישי כבד ובעטייה, כך טען אלתרמן, התהלך שלונסקי שנים רבות בין חבריו המשוררים במצח שותת


מעל כל במה
לפתרון חידת שיר התוכחה הכמו-נבואי של ביאליק "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" פורסם לראשונה: "בין ספרות להיסטוריה" בעריכת מיכל אורון, 1983 פורסם שוב : "הספרות עברית ותנועת העבודה" בעריכת פנחס גינוסר, 1989 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) שיר התוכחה "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" (להלן: "ראיתיכם") עורר מיד עם פרסומו בשלהי שנת 1931 מחלוקת עזה ונרגשת בחוגי הסופרים והמדינאים, והמחלוקת לא שככה עד לפטירת ביאליק בקיץ 1934. על פולמוס "ראיתיכם" כבר נכתב פה ושם בביקורת ובמחקר, אולם דומה שעד כה לא באה חידת השיר


שלונסקי בשני קולות
במעבר מן היצירה למבוגרים ליצירה לילדים פורסם: אתר שלונסקי www.shlonsky.org.il , בתאריך 22/11/2020 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) ....גם שלונסקי נהג כביאליק, ועיבד בשיריו לילדים מוטיבים ורעיונות משירתו למבוגרים. כך, פזמונו "לא אכפת", למשל, המתאר את חוויותיו האישיות מן הימים שאותם עשה ב"גדוד העבודה", מצא את דרכו ל"שיר החצץ" וכן לשיר "למה זה נקרא חמסין?" מתוך אני וטלי; או: ספר מארץ הלמה. פזמונו זה של שלונסקי מתאר את קשייהם של חלוצי העלייה השנייה והעלייה השלישית, ובשירי הילדים הוא משמש ב


סימנים של חידוש ותמורה בשירה העברית בהשפעת המהפכה: על שני שירים שנכתבו בשנת 1918
פורסם: מאזנים כרך 5 גליון אוקטובר 1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF

































