7 אוג 2021
פורסם לראשונה באתר אלתרמן www.alterman.org.il , 2016
....בפתח "האסופי" – בתוך מונולוג של תינוק נטוש – מוצגת לפנינו אֵם המניחה את ולדהּ בלילה במקום לימינלי מבודד ואפל )"לְּרַגְּלֵי הַגָּדֵר"( ובמועד לימינלי )ברגעי הולדת הירח כשצורתו צורת נר דק(. נסיבות הנטישה עדיין לוּטוֹת בערפל: האִּם עושה האֵם את המעשה הנורא מתוך רעב ומחסור? האם חוששת היא לחייה, ונאלצת לנטוש את הרך הנולד כדי להימלט ולהציל את נפשה? האם היא מתנתקת ממנו כדי למַלט אותו מרודפיה? כך או כך, הקורא מרחם על האם הנוטשת לא פחות מאשר על הילד הנטוש המגולל את הסיפור, ונוטה להאמין שהאֵם עשתה את מה שעשתה בלית ברירה..... לחצו לקריאה בקובץ PDF