9 ספט 2021
פורסם: עתון 77 , גליון 84-85, ינואר-פברואר 1987
...הקיצוניות הביאה, למשל, למחיקתם של סופרים, שלא כתבו עברית, מתולדות ספרותנו . סופרים, שעל-פי רקעם ומזגם טבעי היה שיכתבם בשתי הלשונות, נתבעו להחליט "הלנו או לצרינו" . היחידי שגילה תבונה וחוש של פרספקטיבה היסטורית , באותם הימים סוערים, היה ח"נ ביאליק, שהועיד גם לספרות ישראל בלעז - ולא רק לספונת העברית - מקום בתכנית ה"כינוס" שלו. את הוצאתם של סופרי לעז אל מחוץ למחנה, ראה כצעד פזיז ובלתי-שקול ; ואילו את שמירתם של סופרים אלה כנכס מנכסיה של האומה, ראה כגילוי של "פדיון שבויים"...