Stopping by Woods on a Snowy Evening / Robert Frost

Stopping by Woods on a Snowy Evening

Robert Frost

Whose woods these are I think I know.

His house is in the village though;

He will not see me stopping here

To watch his woods fill up with snow.

My little horse must think it queer

To stop without a farmhouse near

Between the woods and frozen lake

The darkest evening of the year.

He gives his harness bells a shake

To ask if there is some mistake.

The only other sound’s the sweep

Of easy wind and downy flake.

The woods are lovely, dark and deep,

But I have promises to keep,

And miles to go before I sleep,

And miles to go before I sleep.

לעצור לצד יער בערב מושלג / רוברט פרוסט

לְמִי הַיְעָרוֹת מוּלִי דּוֹמֶה אֵדַע

הוּא אֶת בֵּיתוֹ בְּתוֹךְ הַכְּפָר נָטָה,

אַךְ לֹא יִרְאֶה עֵת מַבָּטִי סָקַר

אֵיכָה הִשְׁלֵיג הַיַּעַר שֶׁנָּטַע.

סוּסִי וַדַּאי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מוּזָר,

שֶׁכָּאן עָצַרְנוּ, בְּאֵין בִּקְתַת אִכָּר

בֵּין שֶׁלֶג יַעַר לְצִנַּת אַגָּם

שׂוֹרֵר לוֹ עֶרֶב קַר וְנֶעְכָּר.

הוּא מְנָעֵר את מְצִלַּת הַגָּב

לִשְׁאול אִם לא נָפְלָה אֵיזוֹ שְׁגָגָה,

אֵין קוֹל סְבִיבֵנוּ, לֹא נִשְׁמַע אַף אוֹת,

רַק נַהַם רוּחַ, שְׁאוֹן פְּתִיתֵי תּוּגָה.

הַיַּעַר כֹּה יָפֶה, אָפֵל, עָמֹק,

אַךְ עַל גַּבִּי מֻטָּל עֹל מְשִׂימוֹת.

מִילִין לִגְמֹא בְּטֶרֶם רֹאשׁ אֶשְׁמֹט,

מִילִין לִגְמֹא בְּטֶרֶם רֹאשׁ אֶשְׁמֹט.

תרגום : זיוה שמיר