Sonnets from the Portuguese (no.7) / Elizabeth Barrett Browning

Sonnets from the Portuguese Sonnet 7
 Elizabeth Barrett Browning

The face of all the world is changed, I think,
 Since first I heard the footsteps of thy soul
 Move still, oh, still, beside me, as they stole
 Betwixt me and the dreadful outer brink
 Of obvious death, where I, who thought to sink,
 Was caught up into love, and taught the whole
 Of life in a new rhythm. The cup of dole
 God gave for baptism, I am fain to drink,
 
 And praise its sweetness, Sweet, with thee anear.
 The names of country, heaven, are changed away
 For where thou art or shalt be, there or here;
 And this ... this lute and song ... loved yesterday,
 (The singing angels know) are only dear,
 Because thy name moves right in what they say.

סונטות מן הפורטוגזית / אליזבת בארט-בראונינג
 שיר מס. 7

פְּנֵי הָעוׁלָם שׁוּנוּ לְדַעְתִּי

כְּשֶׁאַךְ שָׁמַעְתִּי רוּחֲךׂ אֵלַי רוֹחֶפֶת

בֵּינִי לְבֵין הַתְּהוֹם עָבְרוּ בְּשֶׁקֶט

הַצְּעָדִים שֶׁנָעוּ לְצִדִּי.

אֶל שְׁנַת עוֹלָם חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶצְלֹל

אַךְ בְּגַלֵּי יַם-אַהֲבָה שָׁקַעְתִּי

נִגּוּן חָדָשׁ הֵצִיף אוֹתִי. יָדַעְתִּי

מִסַּף-הַמַּיִם אֶעֱרֹג לגְמוֹא הַכֹּל

.

בְּכָל מִתְקוֹׁ. בְּקִרְבָתְךָ יִמְתַּק

הַכָּל. מַפַּת דְּרָכִים בָּאָרֶץ וּמֵעָל תִּתְקֹן.

בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה, לוּ גַּם תִּרְחַק

שִׁירִי יֶהְמֶה וַחֲלִילוֹ יִכּוֹן

(כְּרוּבֵי שָׁמַיִם הֵן יוֹדְעִים) לְהַזְכִּירְךָ;

שִׁמְךָ בִּזְמִירָתָם לָעַד יִשְׁכֹּן.

תרגום: זיוה שמיר