Sensation / Arthur Rimbaud

Sensation

Arthur Rimbaud

Par les soirs bleus d'été, j'irai dans les sentiers,

Picoté par les blés, fouler l'herbe menue :

Rêveur, j'en sentirai la fraîcheur à mes pieds.

Je laisserai le vent baigner ma tête nue.

Je ne parlerai pas, je ne penserai rien :

Mais l'amour infini me montera dans l'âme,

Et j'irai loin, bien loin, comme un bohémien,

Par la Nature, - heureux comme avec une femme.

תחושה / ארתור רמבו

בַּעֲרָבִים כְּחֻלִּים שֶׁל קַיִץ בַּמִּשְׁעוֹל אָשׁוּט,

נִדְקָר מִשֶּׁלֶף הַקָּמָה, רוֹמֵס עִשְׁבֵּי שָׂדֶה:

הוֹזֶה, תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי אָחוּשׁ רַעֲנַנּוּת,

וְאֶל הָרוּחַ הַשּׁוֹטֶפֶת אֶת רָאשִׁי אַטֶּה.

בְּפִי אֵין הֶגֶה, קָדְקֱדִי רֵיק מֵהָגִיג, בְּעוֹד

שֶׁאַהֲבָה אֵין-קֵץ גוֹאָה בַּנֶּפֶשׁ פְּנִימָה,

כְּהֵלֶךְ בּוֹהֶמְיָן אֶל הַמֶּרְחָב אֵצֵא, אַרְחִיק נְדוֹד.

בַּטֶּבַע רַב אָשְׁרִי, בָּאַהֲבִים אַנְעִימָה.