Full Moon and Little Frieda / Ted Hughes

Full Moon and Little Frieda

Ted Hughes

A cool small evening shrunk to a dog bark and the clank of a bucket -
  And you listening.
  A spider's web, tense for the dew's touch.
  A pail lifted, still and brimming - mirror
  To tempt a first star to a tremor.
 
  Cows are going home in the lane there, looping the hedges with their warm
  wreaths of breath -
  A dark river of blood, many boulders,
  Balancing unspilled milk.
  'Moon!' you cry suddenly, 'Moon! Moon!'
 
  The moon has stepped back like an artist gazing amazed at a work
  That points at him amazed

ירח מלא מול פרידה הקטנה / תד יוז

עַרְבִית קְרִירָה קָטְנָה לִמְמַדֵּי נְבִיחַת כְּלַבְלָב

וּלְקוֹל שִׁקְשׁוּק שֶׁל כַּד –

אַתְּ מַקְשִׁיבָה.

קוּר עַכָּבִישׁ, דָּרוּךְ לְמַגָּעוֹ שֶׁל נֵטֶף טַל.

דְּלִי שֶׁדָּלוּהוּ, עַד גְּדוֹתָיו מָלֵא, דּוֹמֵם – מַרְאָה

שֶׁתְּפַתֶּה כּוֹכָב רִאשׁון לִרְעֹד מֵרֹב יִרְאָה.

פָּרוֹת חוֹזְרוֹת לָרֶפֶת בַּמִּשְׁעוֹל, וְשָׁם

אֶת הַמְשׂוּכוֹת הֵן מַקִּיפוֹת

בְּעֲטָרוֹת שֶׁל הֶבֶל פֶּה חָמִים –

נָהָר שֶׁל דָּם אָפֵל, גּוּשׁ שֶׁל סְלָעִים רַבִּים,

הַמְאַזְּנִים אֶת הֶחָלָב לְבַל יֻגַּר.

"מוּלִי יָרֵחַ!" אַתְּ קוֹרֵאת פִּתְאֹם, "מוּלִי! מוּלִי!"

וְהַיָּרֵחַ זֶה אַךְ זָז אֲחוֹרָה כְּאָמָּן

הַמִּתְבּוֹנֵן מֻפְתָּע בִּיצִירָה

הַמַּצְבִּיעָה עָלָיו בְּתִמָּהוֹן, כֻּלָּהּ פְּלִיאָה.