שיר סתיו / פול ורלן

Les sanglots longs
Des violons
De l'automne
Blessent mon coeur
D'une langueur
Monotone.

Tout suffocant
Et blême, quand
Sonne l'heure.
Je me souvien
Des jours anciens,
Et je pleure…

Et je m'en vais
Au vent mauvais
Qui m'emporte
De çà, de là,
Pareil à la
Feuille morte…

אַנְחוֹת כִּנּוֹר
כְּקוֹל קִינוֹת
   בִּימוֹת הַקֹּר,
וְהַכְּאֵב
חוֹדֵר לַלֵּב
   לְאֵין מָזוֹר.

שָׁעוֹן יַכֶּה
לִבִּי יִבְכֶּה
   כְּהֵד עָצוּב.
אֶזְכֹּר תְּקוּפָה
שֶׁכְּבָר חָלְפָה,
    עָבְרָה בְּלִי שׁוּב…

אוֹתִי תִּשָּׂא
סוּפַת סֹעָה.
    הָרוּחַ תַּךְ.
מִשָּׁם לְכָאן
בְּלִי דַּעַת אָן.
    עָלֶה נִדָּח…

This entry was posted in צרפתית, תרגומים. Bookmark the permalink.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>